מאת דר’ טל קרויטורו
אני רוצה לכתוב על השקר של ‘תהליך ארוך ומפוקח’. זה אמנם לא העיקר, כי גם אם התהליך היה לוקח שבעים שנה של בדיקות יומיומיות, לא ניתן לשנות מין, אבל זה עדין משהו שמרגיע אנשים גם אם זה שקר מוחלט.
ארוך, האמנם? התהליך לא ארוך כלל, הוא נמרח. אני אסביר את ההבדל: זה אומר שמפנים לתהליכי השחתת הגוף תוך זמן קצר מאד. פשוט, אצל חלק מהפונים יש זמן בין התורים שעובר. חלק מהמטופלים מופנים להורמונים כבר בפגישה הראשונה. במקרה שאני מלווה ההפניה להורמונים הייתה על סמך עשר דקות שיחה טלפונית עם עו”ס של ארגון גאה. גם במקרים שבהם לקח יותר זמן, כאמור זה לא היה בגלל פגישות חוזרות ונשנות שבדקו מכל הכיוונים, אלא כי עבר זמן רב בין הפגישות המעטות.
חשוב לדעת שלא בודקים מכל הכיוונים. המשמעות של טיפול מאשש מגדר (להבדיל מטיפול חוקר, או טיפול מאשש מציאות) היא שכל מי שמגיע מוסלל להשחתת הגוף. לא אומרים לאדם, תשמע, עברת פגיעה מינית, אולי זו הסיבה לסלידה מאיבר המין, בוא קודם נטפל ונראה אם הסלידה נותרת. לא אומרים למישהי – תשמעי, יש לך הפרעת אכילה, בואי קודם נטפל ונראה אם עדין יש תחושת ניכור מהגוף. לא אומרים למישהו – בוא נראה אם היה משהו שגרם לזה (תועמלני מגדר קוראים לזה ‘טיפול המרה’). לא אומרים למישהי – תשמעי, מה שאת אומרת יכול להיות גם תולדה של המצאות על הרצף האוטיסטי (למשל, שמעתי הקלטה של מישהי מבוגרת שמספרת שרק כמבוגרת היא קלטה שבגלל שקשה לה עם קירבה פיזית לבני אדם היא הסתדרה יותר עם בנים מאשר בנות כי הם פועלים במרחק פיזי יותר גדול מבנות, או שהיה לה יותר נוח בבגדי בנים מאשר בשמלות ודברים עם עיטורים בגלל ויסות חושי – שני מאפיינים שרק כשאובחנה התבררו כאוטיזם). בואי נשלח לאבחון ונראה אם הסבל שלך הוא מהמקור הזה. כל מי שמגיע, בכל מצב צבירה, לא משנה מה הרקע, מועבר לשלב השחתת הגוף אלא אם הוא עצמו נושר מיוזמתו.
למשל, קיבלתי שנה שעברה מידע על אדם ללא בוחן מציאות תקין, שגר בדיור מוגן, שמרוב שלא יודע מה איתו יש לו אפוטרופוס, ועדין אישרו לו תאריך לניתוח כריתה בלי ידיעת האפוטרופוס (זה התגלה רק כשנקבע תאריך). זה אדם שלא רק שאינו במצב תקין להבין במה באמת מדובר, הוא גם לא במצב תקין לעשות הרחבות (של הנאו-וגינה) ואת כל הטיפול האישי שיש לעשות אח”כ, מה שהיה מחייב אותו לניתוחי ‘תיקון’ חוזרים ונשנים. הדיור המוגן שלח אותו לפעיל טרנס מיוזמתו כשהאדם שמשמש אפוטרופוס סבור בטעות שהפעיל הטרנס הוא פסיכולוגית, בזמן שמדובר באדם ללא כל הכשרה מקצועית מלבד היותו פעיל טרנס שעשה למסכן שטיפת מוח.
בנוגע לפיקוח – מה משמעות הפיקוח אם אין בדיקה ומיון מי מתאים, וכולם “נמצאים” מתאימים אם הם נושמים ועוברים רף גיל מסוים (עדין קטינים)? אם אף אחד לא נמצא ‘בלתי מתאים’?
בפועל אנשי בריאות הנפש מתנערים ואומרים שהם לא עושים דבר, זה הרופאים עושים, והרופאים מתנערים ואומרים שהם לא מקבלים את ההחלטות מי מתאים, אלו אנשי בריאות הנפש שקובעים.
אז מה זה בעצם ‘הפיקוח’? הרי אפשר גם לכרות אצבעות בפיקוח, אפשר לכרות גפים בפיקוח, אפשר לעוור אדם בפיקוח, זה לא אדם שעושה תהליך מיון כלשהו. זה מלכתחילה אדם שמקבל כסף בתעשיית השחתת הגוף, שמראש מסכים עם הרעיון של הסללת קטינים לסירוס כימי וכריתת איברים, אז מה המשמעות של פיקוח על ידו? שרק רופא מוסמך יגרום לנזקים הבלתי הפיכים? וכי נוכחותו מעלה ומורידה ולו גרם מהנזקים של הסירוס הכימי או כריתת האיברים?
בקיצור – זה משפט ריק מתוכן וממהות שנועד להרדים את הציבור של ‘סעו סעו’ אין כאן מה לראות.
לא להירדם בבקשה, להתעורר.