לא-בינאריים, זאב בעור של כבש

המקור כאן, מתוך האתר fairplayforwomen.com. זהו אתר בריטי שאינו מעיד בהכרח על המצב בישראל, אבל מניסיוננו – דברים כאלו מגיעים בסופו של דבר גם לישראל. השמטנו כמה חלקים הנוגעים רק לבריטניה.

לא-בינארי, ג’נדר פלואיד, כינויי גוף מעורבבים או לשון רבים: זה נשמע לא מזיק, אפילו מטופש במקצת. אנשים, בעיקר צעירים, חוקרים את זהותם, משחקים עם סטריאוטיפים מגדריים, שוברים מוסכמות. לא מזיק, נכון? נשים עשו את זה במשך שנים אחרי הכל. כולנו קצת לא בינאריות, לא?

“לא בינארי” כזהות מגדרית במובן של תערובת של תכונות זכריות ונקביות או אף אחד מהנ”ל זה בסדר. זוהי תווית שעל פיה אנשים מגדירים את עצמם באופן אישי. אין לה שום משמעות משפטית והיא אינה מעניקה זכויות מיוחדות, ואין שום סיבה שזה ישתנה. אבל ארגונים של פעילי מגדר מפעילים לחץ לשנות את המצב ואנו צריכות לשים לב לכך.

זכויות טרנסים התפתחו עם השנים בהדרגה, לפעמים בלי שנשים לב. ללא ביקורת וקריאת תיגר, זכויות אלו מכרסמות לאט לאט בזכויות של אנשים אחרים ובהגדרות. למדנו כי פעילי מגדר משחקים משחק לטווח ארוך. נצחונות משפטיים משנות ה-90 עדיין משפיעים על חקיקה בימינו.

מה מייצגת עלייתה של הזהות ה”לא-בינארית”? איך היא משפיעה על אחרים ולאן היא עשויה להוביל?

“זהות לא-בינארית היא תקפה!”

לאחרונה נעשים בבריטניה ניסיונות רציניים להשיג הכרה פוליטית וחוקית. נמתחת ביקורת מתמידה על ההגנה המשפטית שמעניק “שינוי מגדר” (Gender reassignment) בחוק השוויון הבריטי, שמכסה רק את האפשרות לעבור מזכר לנקבה או להיפך. פעילים קוראים לעדכן את השם “שינוי מין” ל-“זהות מגדרית” (Gender identity) ולהרחיב את ההגנה המשפטית אל מעבר לבינארי. ארגון סטונוול למשל כבר אינו מדבר על “שינוי מגדר” אלא על איך חוק השוויון מעניק הגנה על בסיס “זהות מגדרית”.

לאחרונה נטען בבית הדין הבריטי לעבודה כי “יש לפרש ‘שינוי מגדר’ כספקטרום המתרחק מהמין שנקבע בלידה, וכי כל אדם יכול להיות על כל נקודה בספקטרום”. ארגון סטונוול ואחרים טוענים כעת שמשמעות הניצחון בדיון בבית הדין לעבודה היא שכל זהויות המגדר מוגנות כעת תחת חוק השוויון. משמעות הדבר היא שההגנה תחת סעיף “שינוי מגדר” בחוק עלולה לפתוח פתח לתביעות על אפליה עקיפה נגד מדיניות מופרדת מין. גם כיום טרנסיות טוענות לזכות להיכנס למרחבים לנשים בלבד. האם גם זכרים המזדהים כלא-בינאריים יוכלו לקבל גישה למרחבים אלו? ארגון סטונוול וארגונים אחרים ניסו אף להכניס לחוק הכרה רשמית בזהויות לא-בינאריות. עד כה הם נכשלו במאמציהם, אבל הם ממשיכים לנסות. אם יצליחו זו תהיה קטגוריית מין שתופיע בתעודת הלידה.

זירת מאבק נוספת היא דרכונים. אמנם הדרכון אינו מעניק תוקף משפטי למידע המופיע בו, אך הוא נחשב לאמצעי זיהוי עיקרי, וככזה הוא מהווה הזדמנות פז להכניס הזדהות עצמית בדלת האחורית. בבריטניה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טענה בבית משפט כי דרכון הוא “מסמך רשמי” שמראה איך המדינה מכירה כעת בקביעת מין על פי הזדהות עצמית (כיוון שבבריטניה ניתן למלא את סעיף המין שלא על פי המין החוקי ברשומות). הטיעון נכשל ובצדק, אך זו דוגמה המראה כיצד אפשר להשתמש בדרכונים כדי לדחוף חקיקות כאלו מתחת לאף. ניסיונות להכיר בזהות לא בינארית בדרכון הצליחו בקנדה, ניו זילנד, אוסטרליה וכמה מדינות באירופה. גם ארה”ב הכריזה כי בכוונתה לעשות כן, ועל בריטניה מופעל לחץ להוסיף את האופציה הלא-בינארית. בשנה שעברה הועלתה הצעת חוק פרטית להוסיף X כסימן מין לדרכון. עתירה הוגשה אף לבית המשפט העליון של בריטניה.

השאלה הנשאלת היא מדוע מנסים פעילי מגדר להכניס זהויות לא בינאריות לחוק?

שחיקה בזכויות נשים מבוססות מין

על מנת להחיל זכויות מבוססות מין יש צורך שקטגוריות מין תהיינה קבועות, אובייקטיביות ואוניברסליות. במילים אחרות, קטגוריית המין שלנו צריכה להיות קבועה, ניתנת לזיהוי ודאי ושכל אדם ישתייך לקטגוריה אחת. שתי הדרישות הראשונות נשחקו מאוד בשנים האחרונות עם האפשרות לשינוי חוקי של המין והחוקים לזיהוי עצמי. עלייתן המהירה של זהויות לא-בינאריות מאיימת לשחוק גם את הקריטריון השלישי. בטבלה הבאה נראה כיצד החוק בבריטניה מאיים לפגוע בכל אחד מהקריטריונים. באדום: זכויות שנפגעו. בצהוב: זכויות תחת איום. בירוק: זכויות מוגנות (לעת עתה).

זכויות מבוססות מין תלויות בכך שמין הוא:	חוק המגדר	דרכונים	חוק השוויון
קבוע	2004: ניתן לשנות מגדר	2005: ניתן לשנות מין בדרכון	2010: זכרים שברשותם תעודת שינוי מגדר עשויים להיות מופלים כנקבות
אובייקטיבי (עובדתי וניתן למדידה)	2020: חוק ההגדרה העצמית נחסם בהצלחה.	ניתן למלא את סעיף המין בדרכון ע”פ הזדהות אישית.	2010: כל אחד/ת יכול/ה להזדהות כמין השני ולקבל בתנאים מסויימים יחס של המין השני.
אוניברסלי (כל אחד/ת שייכ/ת לקטגוריית מין אחת)	2020: הזדהות עצמית כלא-בינארי נחסמה בהצלחה.	עתירה לבית המשפט העליון לאפשר הגדרה כ”חסר מין”.	1. נידונה האפשרות לשנות את המינוח “שינוי מגדר” ל”זהות מגדרית”. 2. בביה”ד לעבודה נטען ש”לא בינארי” זו קטגוריה מוגנת.

בנוסף, ביטויים שנכנסו לשימוש נרחב משמשים לרכך את המשמעות הקשה והכוונה האמיתית של פעילי המגדר. הם אפקטיביים להפליא ואל לנו להתעלם מהם. לדוגמה:

“נשים טרנסיות הן נשים”

זהו משפט שנועד לשכנע את הציבור שגברים יכולים להפוך לנשים ושניתן לשנות מין. כל מי שמתנגדת היא טרנספובית.

“אישה היא כל מי שאומרת שהיא אישה”

משפט זה נועד לנרמל את התפיסה שמין אינו מעוגן במציאות האובייקטיבית אלא עניין של תפיסה עצמית שלא ניתן לקרוא עליה תיגר או לוודא אותה. רק האדם עצמו יכול לדעת ולהכריז על עצמו.

“זהויות לא-בינאריות הן תקפות”

על פי תפיסה זו יכולים להיות אנשים ללא מין – לא זכר ולא נקבה. מין אינו אוניברסלי.

מה אכפת לך אם אחרים הם “חסרי מין”?

ראשית כל, אם מישהו “חסר מין” הוא יכול לפטור את עצמו מחוקים מבוססי מין. אנשים כאלה לא מתאימים להגדרות הסטנדרטיות הקבועות בחוק, אבל זה לא משפיע רק עליהם. זכויות מבוססות מין תלויות בכך שמין הוא אוניברסלי וחל על כל אחד ואחת. זה משנה בעיקר לנערות ונשים, וגם פוגע בזכויות הומוסקסואלים ולסביות: ההגדרה החוקית של נטייה מינית תלויה בכך שמין הוא בינארי.

אנו כבר רואות איך זהויות לא בינאריות עלולות לתפוס קטגוריות מין שלא שייכות להן, ש”חוסר מין” או זהות “ג’נדר פלואידית” פירושה שניתן לבחור איפה ומתי להתאים לקטגוריה מסויימת. קבוצות לחץ טרנסיות כבר מקדמות את הרעיון שלאנשים בעלי זהות לא-בינארית צריכה להיות גישה למרחבים לנשים בלבד. זוהי רק עוד דרך שבה זכרים מקבלים גישה למרחבים נשיים, הזדמנויות ופרסים המיועדים לנשים, רק הפעם הם טוענים שהם “חסרי מין” במקום “נקבות”. אין צורך לדאוג לפרטים לא נוחים כגון סימני מין משניים והצורך “לעבור”.

למרבה האירוניה, הופעתן של זהויות לא בינאריות יצרה סוג חדש של בינאריה. במקום מערכת המבוססת על “זכר” ו”נקבה”, החלוקה היא כעת “זכר” ו”כל השאר”. הקטגוריה “נקבה” איבדה ממשמעותה והפכה להיות “לא זכר”. שוב, כרגיל, נשים נאלצות להתקפל ולפנות מקום. לדוגמה, ישנן כעת מלגות לנשים בתחומי המדעים והטכנולוגיה המקבלות גם מועמדים/ות לא בינארים/ות.

לכולנו יש מין, והוא חשוב מבחינה חוקית. עלינו להגן עליו

ההגנות על נשים כקטגוריית סקס תלויות בכך שמין בינארי יוגדר לא רק בחוק אלא בחיי היום יום, ושכל אחת מאיתנו תהיה חלק מהמערכת הזו – לכולנו יש מין, בין אם נרצה או לא. תינוקות אנושיים יכולים להבדיל בין זכרים ונקבות הרבה לפני שהם יכולים להגיד “אמא” או “אבא”. כולנו יודעות מיהו מי. ההתקפה על המציאות החומרית נועדה לערער את האינסטינקט האנושי ולחתור תחת זכותנו לצפות להפרדה בין המינים בכל מקום שבו זה חשוב.

על מנת להבטיח זכויות והגנות מבוססות מין לנשים, החוק בבריטניה ובכל מקום אחר צריך להבחין בין המין כפי שנקבע בלידה ורשום בחוק ובין זהות מגדרית שאדם בוחר לעצמו. כל אחד נולד או זכר או נקבה, אי אפשר לשנות או לבטל את זה. אם נאפשר לאנשים לטעון שאין להם מין, נחתור תחת מערכות החוק והחברה עליהן נשים ונערות מסתמכות.

הנה ראיון בנושא עם פעילות Fair Play for Women: