שרשור בטוויטר מאת טוליפ ר., טרנס לשעבר שמתחרט על המעבר לאחר שעבר ניתוח תחתון לכריתת איבר המין. המקור כאן. תרגום של נעמה עציץ והנהלת האתר.
אני רוצה לספר לכולם מה נלקח מאיתנו, מה המשמעות האמיתית של “בלתי הפיך” ואיך נראית המציאות שלנו. אף אחד לא סיפר לי מה שאני עומד לספר לכם עכשיו.
אין לי שום תחושה באזור המפשעה בכלל. אפשר לדקור אותי עם סכין ואני לא אדע. כל האזור רדום, כאילו הוא חטף הלם ועדיין לא מבין מה קרה, גם לאחר ארבע שנים.
נפתח לי תפר ארבעה ימים לאחר הניתוח. הבטיחו שיטפלו בזה. התחננתי אליהם באימייל שיתקנו את זה אבל התייחסו אליי בבוז. שנים לאחר מכן נראה שיש לי חתיכת בשר חסרה ליד הנאו-וגינה שלי. זה נראה ממש כאילו מישהו לקח ממני ביס. הם עדיין לא מסכימים לתקן את זה.
אף אחד לא אמר לי שאזור בסיס הפין נשאר. אי אפשר להסיר אותו וזה אומר שיש לך גדם בפנים, והוא נע מדי פעם. כשאתה לוקח טסטוסטרון והחשק המיני שלך חוזר, אתה מתעורר עם זיקפת בוקר אבל “הזקיף” איננו. הלוואי שזו הייתה בדיחה.
וגם, אם אתה לוקח טסטוסטרון אחרי הניתוח יש סיכוי שיגדל לך שיער בתוך הנאו-וגינה. תארו לעצמכם להתמודד עם שיער שגדל בפנים אחרי כל מה שעברתי? איזו בחירה דפוקה זו – או להיות בריא על טסטוסטרון ומפלצת, או להישאר מסורס חסר מין.
זה משהו שלעולם לא יחזור ואחת הסיבות שעשיתי ניתוח. החשק המיני שלי מת אחרי כחצי שנה של הורמונים ובזמנו שמחתי להיפטר מזה, אבל עכשיו אחרי 10 שנים אני מבין מה הפסדתי ומה לא יחזור.
האמת שגם אם היה לי דחף מיני, הנאו וגינה שלי כל כך קטנה וצרה שאיני יכול לקיים יחסי מין גם אילו רציתי. כשאני משתמש במרחיב קטן יש לי אזורים אקראיים של תחושה שלמעשה גורמים כאב במקום עונג.
העונג שאני כן חש מגיע מהערמונית שהוזזה קדימה ונעטפה בבלוטות מהפין. משמעות הדבר שאני לא יכול לקיים יחסי מין אנאליים כי זה יכול לגרום עוד נזק.
ישנם גם החלומות. אני חולם לעיתים קרובות שיש לי את שני סוגי אברי המין. בחלומי אני במצוקה מכך. למה שניהם? אני חושב. אני אומר לעצמי להתעורר כי אני יודע שזה רק חלום. ואז אני מתעורר לתוך הסיוט של המציאות.
באותם רגעים של שכחה כשאני מתעורר, ידי נשלחת לאזור המפשעה ואני מצפה למצוא שם את מה שהיה במשך שלושה עשורים ואיננו. לבי מחסיר פעימה כל פעם מחדש.
יש גם את הקטע של השירותים. לוקח לי בערך 10 דקות לרוקן את השלפוחית. זה איטי וכואב מאוד כי זה מטפטף לא משנה כמה אני רגוע, וזה משפריץ על כל האזור ואני כולי נרטב.
אז אחרי שאני מנקה את עצמי אני מגלה שאחרי כמה דקות התחתונים שלי רטובים לא משנה כמה ניגבתי. זה מטפטף לאט במשך כמעט שעה. מעולם לא חשבתי שבגיל 35 אהיה בסכנה של להסריח משתן כל הזמן.
עכשיו אני בשלב שבו אני מתחרט על המעבר וההבנה שזה קבוע מכה בי. כשביצעתי את המעבר הייתי אובססיבי ובמצב מאוד לא טוב. אני לא מאמין שהייתה להם זכות לעשות לי את זה, עם כל הדגלים האדומים שהתנוססו.
לא שאלו אותי אפילו אם אני רוצה להקפיא זרע או אם אני רוצה ילדים. במצבי האובססיבי והלא בריא כולם פשוט הנהנו בראשם ולא סיפרו לי על המציאות, על איך ייראו חיי.
ולסיום ישנה הרחבת הנרתיק שזה סוג של טקס שטני שבו אתה משפד את עצמך ל-20 דקות של סיוט ומזכיר לעצמך כמה טיפש היית.
זה אפילו לא חצי ממה שקורה. זו גם לא חרטה, אלא אבל וכעס. לעזאזל עם כל מי שנתן לזה לקרות.
כשאיבדתי 1600 מ”ל דם במהלך הניתוח, לקח ימים עד שקיבלתי עירוי דם.
הניתוח נמשך מעל 3 שעות. הם התבדחו גם על איבוד הדם.
כאשר טוליפ הבין שמוחקים לו הודעות הוא הוסיף:
אני לא מחקתי כלום. השרשור זכה לדיווח המוני.