לסביות טוענות: זכרים טרנסיות לוחצים עלינו לקיים יחסי מין

אזהרה: מכיל תיאורי אונס ותקיפה מינית.

כתבה שפורסמה לאחרונה באתר ה-BBC הציפה מחדש את נושא “תקרת הכותנה”: תופעה שבה טרנסיות (אנשים ממין זכר) לוחצים על נשים לסביות לקיים איתם יחסי מין בטענה ש”לסביות אמורות להימשך לאותו המגדר, לא לאותו המין”. יש אפילו כאלו שמרחיקים לכת ואומרים שמי שמסרבת לקיים יחסי מין עם טרנסית רק כי יש לו זין היא טרנספובית ופטישיסטית לאברי מין. לאחרונה פרסמנו פוסט נהדר המתאר בין היתר את התופעה הזו. ישנה תופעה מקבילה המכונה “תקרת הבוקסר”: טרנסים (נשים ממין נקבה) הלוחצות על גברים הומואים לקיים איתן יחסים, אבל “תקרת הכותנה” נפוצה בהרבה.

ג’ני, אישה לסבית בת 24 מלונדון, אמרה שלאחר שהבהירה שלא תקיים יחסים עם טרנסית אלא רק עם נשים ביולוגיות, מישהו אמר לה שאם היא והיטלר היו באותו החדר, הוא היה מעדיף להרוג אותה ולא את היטלר. “זה היה אלים בצורה ביזארית”, אמרה ג’ני. היא לא חושבת שהעדפותיה המיניות שערורייתיות במיוחד, אבל היא זכתה לכינויים כגון “פטישיסטית לאברי מין”, טרנספובית, סוטה וטרפית.

אחד הטיעונים שהיא נתקלת בהם הוא: “מה אם תפגשי מישהי מאוד מושכת בפאב וכשתיכנסו למיטה תגלי שיש לה זין?”. לדבריה, זה יוריד לה מייד, כיוון שהיא לא מעוניינת לקיים יחסים עם אף אחד שיש לו זין. נשים רבות טוענות שמדובר בתופעה של ממש והן יצרו קשר עם הכתבת לאחר שפרסמה כתבה על יחסי מין במרמה (לא רק של טרנסיות). לדבריהן, מופעל עליהן לחץ כבד לקבל את ה”עובדה” שזין יכול להיות גם “איבר מין נקבי”.

אישה אחרת, איימי, זכתה לנאצות וכעס מצד בת זוגה, אישה ביסקסואלית, לאחר שזו ניסתה לגרום לה לצרף זכר טרנסית בעל איבר מין זכרי לשלישיה. בת הזוג התנפלה עליה וקראה לה טרנספובית. איימי אומרת שהיא לא מסוגלת לדמיין את עצמה עם הטרנסית הזה במיטה: “אני יכולה לשמוע את קולו הגברי, לראות את קו הלסת הגברי שלו ואני יודעת שמתחת לבגדים יש לו זין. זו מציאות ממשית ואני, כאישה חובבת נשים, לא יכולה להתעלם מכך”. בת זוגה של איימי אמרה לה שהיא נוהגת באלימות ושדעותיה מתיישבות עם הימין הקיצוני. כצפוי, זמן קצר לאחר מכן השתיים נפרדו.

קלואי, אישה בת 26, נכנעה ללחץ חוזר ונשנה וקיימה יחסי מין הכוללים חדירה עם טרנסית שלמד איתה באוניברסיטה. היא הייתה תחת השפעת אלכוהול ולטענתה לא יכלה לתת הסכמה מלאה. “זה היה נורא”, היא נזכרת. “שנאתי כל רגע ושנאתי את עצמי על כך ששנאתי את זה כי אני אמורה הרי להימשך למגדר ולא למין. הטענה היא ‘נשים טרנסיות הן נשים תמיד, ולסביות אמורות לצאת איתן’. חשבתי לעצמי – זו הסיבה שבגללה דחיתי את האדם הזה. האם זה הופך אותי לאדם רע? האם אני בכלל יכולה להשתתף בקהילה הלהט”בית? האם יהיו השלכות?”. מרוב כעס ומבוכה היא החליטה לא לספר לאף אחד על מה שקרה.

קשה לדעת מה היקף התופעה, וכנראה מדובר במיעוט של פעילים טרנסיות ובני בריתם שאינם טרנסים, אבל כשכתבת ה-BBC ניסתה למצוא מרואיינות ברשתות החברתיות היא זכתה בעצמה לנאצות.

להוציא את ה-ל’

בעקבות טענות אלו ודומות, פעילות בריטיות הקימו ארגון בשם “להוציא את ה-ל'” (Get the L out), בטענה שארגוני להט”ב מזניחים את ה-ל’, הלסביות, ומתעלמים מהן.

הן הפגינו במצעד הגאווה בלונדון וזכו לנאצות ולהאשמות. לדברי מייסדת הארגון אנג’לה ק., לסביות רבות עדיין חוששות לדבר. בניסיון לברר את היקף התופעה היא ערכה סקר בקרב לסביות. מתוך 80 המשיבות, 56% דיווחו כי הופעל עליהן לחץ לקיים יחסי מין עם טרנסית. זה אמנם מדגם קטן, אך לדבריה חשוב שקולן של הנשים האלה יישמע.

כמה מהמשיבות תיארו כיצד הן נכנעו ללחץ:

"חשבתי שיקראו לי טרנספובית ושזה לא בסדר מצידי לדחות טרנסית שרצתה להחליף תמונות עירום. נשים רבות חשות לחץ לשכב עם טרנסיות כדי להוכיח שהן לא טרפיות".

אישה אחרת כתבה שהיא הפכה למטרה לבריונות בקבוצת רשת:

"אמרו לי שהומוסקסואליות לא קיימת ושלמען אחיותיי הטרנסיות אני חייבת להתגבר על ה'בלבול שלי ביחס לאברי מין' כדי שאוכל להנות כאשר הן חודרות אליי". 

אחת מהן השוותה דייטים עם טרנסיות לטיפולי המרה:

"ידעתי שאני לא נמשכת אליהן אבל הפנמתי את הרעיון שזה בגלל ה"טרנסמיזוגניה" שלי ושאם אני אצא איתן מספיק זמן אני אתחיל להימשך אליהן. זה היה טיפול המרה מתוצרת בית".

אחת אחרת אף אמרה שטרנסית כפה עליה פיזית לקיים יחסי מין במהלך דייט.

"הוא איים שיגיד לכולם שאני טרפית ויפטרו אותי מהעבודה. הייתי צעירה מכדי להתווכח ושטופת מוח מהתיאוריה הקווירית אז שכנעתי את עצמי שהוא "אישה" למרות שכל ישותי זעקה שהוא לא, אז הסכמתי ללכת איתו הביתה. הוא השתמש בכוח פיזי כששיניתי את דעתי אחרי שראיתי את הזין שלו, והוא אנס אותי.  

אנג’לה אמרה שלמרות שהיו כאלו שקיבלו בברכה את הדו”ח שלה, היו כאלו שתיארו אותה כטרנספובית ואמרו ש”אנחנו גרועות יותר מאנסים כי אנחנו מנסות כביכול לתאר את כל הטרנסיות כאנסיות”. אבל, לדברי אנג’לה, זה לא העניין. העניין הוא שזה קורה וצריך לדבר על זה. גם אם זה קורה לאישה אחת זה רע, אבל מסתבר שזה קורה להרבה יותר מאישה אחת.

גם טרנסיות מדברות על זה

גם בתוך הקהילה הטרנסית אין תמימות דעים בנושא. יש לציין כי לא מעט טרנסיות מכירות בתופעה וחלק הגדול מהקהילה הטרנסית מסכים שזה לא בסדר ואף מסוכן. למשל, Rose of Dawn, טרנסית ג’נדר קריטיקלית, אמרה בערוץ היוטיוב שלה שאחרי ששמעה על הנושא מחברותיה זה היה אחד הדברים שגרמו לה לפתוח את הערוץ. לדברי רוז, פעילים טרנסים רדיקלים המקדמים את התפיסה ש”העדפה לאברי מין מסויימים זו טרנספוביה” אינם מייצגים את כלל הקהילה הטרנסית, אבל אפילו טרנסיות רבות פוחדות לדבר על כך, כיוון שאפילו הן חוטפות הרבה נאצות והתעללות מצד פעילי מגדר רדיקליים.

טרנסית נוספת, דבי הייטון, אומרת שאחד הדברים שלא מדברים עליהם לפני המעבר הוא כמה קשה לטרנסים וטרנסיות למצוא מערכות יחסים, כיוון שרוב הלסביות והגברים הסטרייטים רוצים נשים ביולוגיות. לדברי הייטון: “השיימינג והמניפולציה הרגשית הם נוראיים. נשים שרוצות נשים ביולוגיות מרגישות רע בגלל זה. איך הגענו לזה?”.

לעומת זאת, פעילי מגדר רדיקליים כגון דר’ ורוניקה אייבי (לשעבר רייצ’ל מקינון) וריילי דניס, טוענים שהעדפה לאברי מין מסויימים על פני אחרים היא טרנספוביה. אף אחד מהם לא הסכים להתראיין לכתבה.

ארגון סטונוול בוגד בייעודו

ארגון סטונוול הוא הארגון הגדול ביותר בבריטניה ואירופה למען זכויות להט”בים. הוא הוקם ב-1989 כמחאה על חקיקה שמנעה מבתי ספר “לקדם הומוסקסואליות”. בשנים הראשונות התמקד הארגון בזכויות הומואים, לסביות וביסקסואלים אבל ב-2015 הוא הודיע שיפעל גם למען שוויון זכויות לטרנסים.

יו”ר סטונוול ננסי קלי אמרה לאחרונה שלא לרצות לצאת עם טרנסים זה כמו לפסול אנשים לא-לבנים, שמנים או נכים. בין היתר היא אמרה ש”זכותה של כל אחת לצאת עם מי שהיא רוצה ואסור להפעיל לחץ, אבל אם את פוסלת מראש קבוצה שלמה של אנשים אולי שווה לחשוב איך השפעות חברתיות מעצבות את המשיכה שלך” (אנו מציינות כאן שוב שזכותך לצאת עם מי שאת רוצה ולפסול את מי שאת רוצה מכל סיבה שהיא וללא שום הסבר או נימוק. “לא” זה משפט שלם, ואחריו לא צריך לבוא שום “אבל”).

קבוצה חדשה בשם LGB Alliance קמה בין היתר בתגובה לכך שארגון סטונוול שינה את המיקוד שלו, ועל פי הטענה מתרכז כעת בעיקר בטרנסים. לדברי חברות הקבוצה, הן חשבו שהמאבק נגמר אך לזוועתן מתברר שהן צריכות להילחם שוב. הן מודאגות במיוחד מהלחץ המופעל על נשים לסביות צעירות ומכך שישנם רבים המכחישים שזה בכלל קורה. אחת ממייסדות הארגון, בברלי ג’קסון, אמרה שהן יודעות שהתופעה קיימת כי ישנן לסביות רבות שמדווחות על כך שזה קורה להן בקבוצות ברשת ובאתרי היכרויות. לדבריה, “ישנו מיעוט קטן אך משמעותי של טרנסיות הלוחצות על לסביות לצאת איתן ולשכב איתן, וזה מטריד ביותר”.

היא טוענת שיש מעט מחקר על הנושא כי הנושא לא יתקבל בברכה, אבל גם כי הנשים, רובן צעירות וחסרות ביטחון, לא רוצות לדבר על זה.

פעילי מגדר תיארו את LGB Allianbce כקבוצת שנאה טרנספובית אך ג’קסון טוענת שזה לא נכון, וכמה מתומכי הקבוצה הם טרנסים. לדבריה (ואנחנו מסכימות) – המילה טרנספוביה משמשת כדי לחסום כל דיון בנושאים חשובים וזה פוגע לא רק בקהילה הטרנסית אלא בכל פעילות הקבוצה שאין בהן טיפת שנאה.

תקרת הכותנה

לתופעה יש שם, “תקרת הכותנה”, על משקל תקרת הזכוכית שהיא המחסום הבלתי נראה העומד בפני נשים שמנסות להתקדם מקצועית. הכותנה מסמלת תחתוני נשים העומדים בפני טרנסיות. “לשבור את תקרת הכותנה” פירושו להצליח לקיים יחסי מין עם אישה.

הביטוי הוטבע על ידי כוכב פורנו טרנסית בשם דרו דבו (Drew DeVeaux) בשנת 2012 ועלה לכותרות כאשר ארגון פלנד פרנטהוד בטורונטו ערך סדנה שכותרתה “להתגבר על תקרת הכותנה: לשבור מחסומים מיניים העומדים בפני נשים טרנסיות קוויריות” ובתיאור הסדנה נאמר שהמשתתפים “יפעלו יחד כדי לזהות מחסומים ולתכנן דרכים להתגבר עליהם, ולבנות קהילה”.

המנחה הוא כותב ואמן טרנסית שעבד עבור סטונוול, אך הארגון ביקש מכתבת ה-BBC שלא לנקוב בשמו. המנחה סירב להתראיין לכתבה וארגון פלנד פרנטהוד בטורונטו עומד מאחורי ההחלטה לקיים את הסדנה. בהצהרה שנשלחה ל-BBC אמרה המנכ”לית שרה הובס שמטרת הסדנה “מעולם לא הייתה לקדם או לתמוך בהפעלת לחצים על נשים אינדיווידואליות לקיים יחסים, אלא לבחון את הדרכים בהן אידיאולוגיה טרנספובית וטרנס-מיזוגנית משפיעות על תשוקה מינית”.

לא רק בבריטניה

אנני או’בריאן, דוברת ארגון ניו זילנדי בשם “Speak Up for Women” יצרה וידאו בטיק טוק שפונה ללסביות צעירות. אנני בת ה-30 אמרה שהיא דואגת לדור הצעיר של לסביות בנות עשרה. לדבריה:

אנו רואות נסיגה. פעם אמרו ללסביות צעירות: "איך את יודעת שאת לא אוהבת זין אם לא ניסית?". אומרים לנו שאנחנו צריכות להסתכל מעבר לאברי המין ולקבל את זה כשמישהו אומר שהוא אישה, אבל הומוסקסואליות לא עובדת ככה. אין כל כך הרבה גברים טרנסים המעוניינים בגברים הומואים ולכן לא מופעל עליהם כזה לחץ, אבל אנחנו רואים הרבה טרנסיות שמעוניינות בנשים ולכן אנחנו מושפעות מזה בצורה חסרת פרופורציות

היא מאמינה שזהו מסר מבלבל עבור לסביות צעירות.

הייתי פעם בארון וניסיתי נואשות להיות סטרייטית, וזה היה קשה מאוד. אני לא יכולה לדמיין מה היה קורה אילו אחרי שסוף סוף השלמתי עם העובדה שאני לסבית הייתי בנוסף גם נחשפת לרעיון שגופים זכריים מסויימים אינם זכריים ולכן הם חייבים להיות לסביות.

לדבריה, נשים יוצרות איתה קשר בטוויטר ואומרות לה שאינן יודעות איך לצאת מקשר עם טרנסית.

הן מנסות לעשות את הדבר הנכון ולתת צ'אנס, אבל אז הן מבינות שהן לסביות ולא רוצות להיות עם מישהו בעל גוף זכרי, אבל טרנספוביה משמשת כנשק לסחיטה רגשית ונאמר להן שהן לא יכולות לעזוב כי אז הן כביכול טרנספוביות. 

או’בריאן אומרת שגם היא זכתה למתקפות רשת. נאמר לה להרוג את עצמה, היא קיבלה איומים באונס אבל היא נחושה בדעתה להמשיך ולדבר.

חשוב מאוד שנמשיך להעלות את הנושא. זה לא ממש עוזר להשתיק אותנו ולקרוא לנו מלאות שנאה. אנו אמורות להיות מסוגלות לנהל שיחות קשות על הנושא הזה. 

ולקינוח

הנה כמה פנינים שעלו ברשת.