קליינפלטר ואני

מאת ניק ובסטר. המקור כאן.

במשך שנים שנאתי את הגוף שלי, סבלתי מהפרעות משמעותיות בבריאות הנפש, צנחתי לדרכים אפלות, עד שלאחרונה קיבלתי אבחון עם מצב שמעט ידוע עליו שנקרא תסמונת קליינפלטר (Klinefelter Syndrome) XXY47 . זהו מצב של פגיעה בהתפתחות המינית, מה שפעם התייחסו אליו כאינטרסקס, מונח שנראה לי מיושן, כי אפשר בקלות להשתמש בו לשלילה ואפילו לנכס אותו לאלו שתומכים בהזדהות עצמית כאשר אין להם אף אחד מהאתגרים והמאבקים שיש לאנשים כמוני יום יום.

בעוד קליינפלטר יכול להיות בעל השפעה מינורית בקרב רוב אלו שיש להם את התסמונת, ישנם גברים כמוני שסובלים מזה בצורה היותר חמורה, מה שיוצר התקפי חרדה ודיכאון חמורים וחוזרים ונשנים שהובילו אותי למקומות מאד נמוכים, דיסמורפיה גופנית כתוצאה מגדילת חזה, עיוותים באשכים, פגיעה בפוריות, קשיי לימוד וכד’ עם סימפטומים חריפים יותר (אם משאירים ללא טיפול) של בעיות לב, סרטן השד, בעיות בוורידים, בעיות בעצמות כמו אוסטפרוזיס ומחלות אוטואימוניות.

כשהודעתי על האבחנה שלי לפני כשנה, קיבלתי תגובות לא רצויות שאומרות לי שאני ‘טרנסג’נדר’ למרות שאני לא, היות ואני אישית לא הרגשתי כך. כשהסברתי שאני לא טרנס ושהמצב שלי הוא מצב רפואי, לא זהות מגדר, קיבלתי תגובות של כעס ואלימות. זה ערער אותי והביא אותי למקומות חשוכים של שנאה ומרירות עד שכמה חברים הצילו אותי ועזרו לי להחזיר את שיווי המשקל שלי.

לפני שנה הצטרפתי לטוויטר כדי להפיץ מידע לאנשים בנוגע לתסמונת הזו, כיצד זה משפיע עליי ולבקש מאנשים לא לבלבל את המצב הרפואי שלי עם זהות מגדר, היות וזה היה ברור שהמאבק שלי לא קשור כלל לנושא של זהות. אחרי שנה מוצלחת למדי של ניסיונות ליידע אחרים בנוגע ללמה זה שגוי לנכס אנשים כמוני לטיעונים של פוליטיקת זהויות על ידי פעילי זהות מגדר, הייתי צריך לקחת הפסקה אחרי שקיבלתי אלימות, בריונות, ונסיונות ביטול על ידי פעילי זהות מגדר, שהתנהגו כמו טרולים.

חזרתי לפייסבוק כדי לגלות פוסטים רבים על ידי אנשים שממשיכים להשתמש באנשים כמוני בטיעונים שלהם, לרוב כדי לנסות לטעון שמין הוא ספקטרום כאשר מבחינה מדעית הוא בינארי. כמו שאמרתי קודם לכן, המצב שלי הוא לא זהות מגדר, ואני בכלל לא מאמין במגדר, רק למין שלי, זכר,

גם עם כרומוזומים של XXY, מוטציה בה יש כרומוזום איקס נוסף, אני עדין זכר – לא פחות ולא יותר, ואני מוצא את זה מעליב שאנשים מנסים לטעון שאני בין המינים. לכן כמו שאמרתי קודם אינטרסקס הוא לדעתי מונח מיושן, שהוטבע ב-1917 על ידי ריצ’רד גולדשמיט בתקופה שלא היתה הבנה עמוקה לגבי הפרעות בתפקודי המין. יש למעלה מ40 הפרעות כאלו ולכל מצב יש את המאבקים שלו, במיוחד לגברים ונשים עם וריאציות יותר חמורות. בניגוד לכל מיני פרסומים ונרטיבים של זהות שטוענים שאנשים כמוני מהווים 1.7% מהאוכלוסייה, או שטוענים שאנחנו קיימים באותה שכיחות כמו של אנשים ג’ינג’ים, אין מידע שתומך בטענה של 1.7% ונטבע על ידי אן פאוסטו סטרלינג. בפועל, כ- 0.02-0.05% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה בהתפתחות המינית כפי שתועד בכנס הגדול האחרון שהתקיים בשיקגו ב-2006. כגבר עם הפרעה במערכת המין זה מכעיס אותי שמנצלים אותי כל הזמן בטיעונים.

בעוד מלחמות המין לעומת מגדר ממשיכות, האם אוכל לבקש שאנשים יהיו מודעים שיש אנשים כמוני שהם מתוסכלים, מנוצלים ועייפים מהצורך לתקן אנשים ואת הכתבות/פוסטים המפיצים מידע מוטעה על הפרעות במערכת המין, בעודנו מתמודדים עם מאבקים משמעותיים, הן פיזים והן מנטלים כתוצאה ממצבנו הרפואי.

ניתן לעקוב אחרי ניק בטוויטר כאן.