אזהרה: מכיל תיאורי אונס ורצח קשים לקריאה. המקור כאן.
אנס ילדות מורשע פעיל כיום בסיוע לקהילה עבור ארגון שמסייע לגברים בכלא להצהיר שהם טרנסיות ולשנות את זהותם באופן חוקי.
זינה גרנדיצ’לי, או בשם הלידה שלו ג’פרי וילסיי, הוא זכר ביולוגי המזדהה עכשיו כאישה. בשנת 1994 גרנדיצ’לי הודה ב-11 סעיפי אישום של התעללות מינית המערבים ילדה בת 3 וסומן כעבריין מין אלים. הרישום שלו כעבריין מין מסווג כרמת סיכון 3, שפירושה הסיכון הגבוה ביותר לעבירה חוזרת ואיום על בטחון הציבור. מדינת ניו יורק אוסרת על עברייני מין ברמת סיכון 3 לשהות במרחק של פחות מ-1,000 רגל (כ-300 מטרים) מבתי ספר.
למרות זאת, מאז ששוחרר מהכלא, גרנדיצ’לי הפך לפעיל בולט לזכויות טרנסים ואף נתן הרצאות באוניברסיטאות יוקרתיות. בשנת 2017 הוא השתתף בפאנל וייצג “חוויות נשים בכלא” באוניברסיטת קולומביה. ב-2016 גרנדיצ’לי הרצה באוניברסיטת ניו יורק על הנושא של כלא וטראומה. באותה שנה הוא הנחה סדנה בנושאים טרנסים בכנס ארצי של ארגון למען בריאות להט”בים לא לבנים.
ראוי לציין שהוא גם חבר לארגון בשם SRLP (Sylvia Rivera Law Project) והוא מוזכר כחבר בצוות בניית הפעילות. במכתב שפורסם באתר האיטרנט של SRLP, גרנדיצ’לי מתאר איך חברי צוות מהארגון פעלו באופן אקטיבי לגייס אותו כשעוד היה כלוא באשמת ניצול מיני של ילדה.
לארגון יש נטייה החוזרת על עצמה להתעלם מפשעיהם של גברים אלימים הטוענים לסטטוס של טרנסג’נדר. לדוגמה, בשנת 2014, הארגון פרסם עצומה שמטרתה ללחוץ על שירות בתי הסוהר והפיקוח הקהילתי של מדינת ניו יורק (DOCCS) להוציא מבידוד את אנס הילדים והרוצח סינתיה צ’יינה בלאסט.
בלאסט, שנולד בשם לואיס מוראלס, אנס שוב ושוב ועינה באכזריות את אבוני ניקול וויליאמס, ילדה בת 13 מהארלם. על פי החוקרת דיאנה שאו, “בעודו לובש חצאית, מר בלאסט בן ה-22 נשא את גופתה המחוללת של הילדה ונפטר ממנה במעבר כביש תחתי בברונקס, והצית את הגופה”, ולאחר מכן התרברב בפני חבריו על הרצח.
כאשר פעלו לטובת בלאסט, הצהיר ארגון SRLP: “(הוא) רוצה להתכונן לשימוע (שלו) בפני ועדת החנינה עוד ארבע שנים בכך ש(יקבל) תעודת בגרות וישלים תכניות אחרות שיעזרו (לו) להחלים מהטראומה של ילדות(ו) והזמן ש(הוא) שהה בכלא”. השחקן לוורן קוקס המזדהה כטרנסית ומייצג את ארגון SRLP, פרסם וידאו בו הוא מקריא מכתב מבלאסט המציג אותו באור חיובי.
כאשר שמע על הפשעים הברוטליים בהם מואשם בלאסט השיב קוקס: “לא הייתי מודע לפשעים שבהם (הוא) הואשם. אם הייתי יודע לא הייתי מסכים לעולם להקריא את המכתב”. יש לציין שלא קל למצוא מידע על פשעיו של בלאסט בשל העובדה ששינה את שמו, ושדיווחי התקשורת ודו”חות בית המשפט מאותו הזמן התייחסו אליו בשם לואיס מוראלס.
למרות זאת, מקורות הכלולים באתר האינטרנט של SRLP כוללים הדרכה מפורשת על תהליך שינוי השם החוקי והזהות, ומציינים “כדי להצדיק את בקשתכם, אמרו כל מה שאתם רוצים שהשופט ידע על הסיבה לשינוי שמכם. לא חייבים לשתף הכל… על פי החוק, טרנסים לא מחוייבים להציג ראיות רפואיות למעבר מגדרי כדי לשנות את שמנו. רוב הזמן, שופטים נוהגים כראוי על פי החוק”.
כמו במקרה של סינתיה צ’יינה בלאסט, הפשע שביצע גרנדיצ’לי נציג SRLP הוסתר על ידי הזדהותו העצמית כטרנסג’נדר. על ידי כך שהזדהה כנקבה, גרנדיצ’לי קיבל במה משתיים מהאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארצות הברית, וב-2017 הוא קיבל את פרס גיבור הקהילה על ידי הפרוייקט נגד אלימות.
ב-2021 ארגון נשים וצדק, הפועל למען זכויות נשים בבתי כלא, הציג ציטוט של גרנדיצ’לי באתר האינטרנט של הארגון: “אני פורץ בבכי כשאני מנסה להסביר למישהו איך זה להיות בכלא ציבורי או בכלא באי רייקרס (אחד מבתי הכלא הגדולים במדינת ניו יורק, הנחשב לאחד מבתי הכלא האלימים בארה”ב – המתר’), ולחטוף מכות רצח ולהיאנס, להיות ממוגדר לא נכון ולספוג כל כך הרבה התעללות שאתה מוכן ליטול את חייך”.
הפרוייקט לנשים וצדק מציג סטטיסטיקה מחרידה לצד מילותיו של גרנדיצ’לי, וקובע שטרנסים בבתי כלא מותקפים מינית בשיעור גבוה פי 10 מכלל אוכלוסיית הכלא. הנתונים עבור כלל אוכלוסיית הכלא שעל פיהם בוצעה ההשוואה מהווים הערכה נמוכה מאוד ואינם מביאים בחשבון את כל הדיווחים על התעללות מינית בקרב אסירות.
קשה מאוד להשיג נתונים מדוייקים, ונשים הנאנסות או עוברות התעללות מידי אנשי צוות גברים בבית הסוהר נוטות שלא לדווח על התקיפה מחשש לבטחונן. למרות זאת, על פי כמה הערכות ייתכן שאחת מתוך ארבע נשים אמריקאיות עוברת אלימות מינית בהיותה בכלא. גברים מהווים 98% מהתוקפים במקרי התעללות של אסירה על ידי איש צוות, וישנו תיעוד של התעללות מינית שיטתית ומערכתית של נשים על ידי אנשי צוות גברים בבתי הסוהר כמעט בכל המדינות בארה”ב.