מאת רוני דולב
כיצד אידיאולוגיית המגדר מהפנטת את ילדינו
הקדמה
זמנים קשים יוצרים חיבורים מוזרים. אפילו מוזרים מאד. עד לפני שנתיים, הייתי מגחכת למחשבה שאני, ישראלית אתאיסטית, ליברלית ותומכת בזכויות להט”ב (כן, כולל הט’ של טרנס), ללא עניין מיוחד בפוליטיקה, אתחבר בנושא ליברלי כלשהו – שעל פניו עניינו בזכויות אדם, בקבלה, בחופש ובשוויון – דווקא לצד השני של המפה, לשמרנות הימנית.
והנה התגלתה בפניי אידיאולוגיית המגדר המודרנית. התגלות קשה ומפחידה שפתחה עבורי עולם חדש של היכרות עם כת. כת מודרנית ו”מגניבה”. כת הטרנס (מלשון טרנסג’נדר) שהדור הצעיר גדל היום על הסיסמאות שלה, על השפה והרעיונות שלה ועל הדמויות הצבעוניות שבה. דמויות שמציגות ברשתות החברתיות, בחיוכים יודעי דבר ובביטחון מלא, פתרון ותשובה מהירים לכל מי שמרגיש/מרגישה קושי עם גופם המתפתח ועם ההורמונים השוצפים בגופם בשנות ההתבגרות ולכל המתקשים למצוא את מקומם בחברת בני גילם.
חמוד, אתה לא אוהב כדורגל ? נבוך כי אתה מחבב חולצות בצבע ורוד ? מעדיף בישול על פני מכות ? אה, אל תדאג, יש תשובה פשוטה: אתה בעצם היא ולא הוא, או אולי גם וגם.
היי את ! הטינאייג’רית. שם, בחדר המואר רק באור הסמארטפון. עצוב לך ? לא מתחברת לאחרות בגילך ? דכדוך קל ? דכדוך קשה ? תחושת חוסר שייכות ? אי-נוחות מעיקה עקב השינויים הגופניים ? עקב מבטי הגברים ברחוב? אל חשש. מייד נאבחן אותך באבחון רשת מהיר: יש לך דיספוריה מגדרית, כמובן. את בעצם הוא ולא היא. איזו הקלה.
אתם שם ! ילדים מתוקים ומבולבלים, בואו כולם. בואו תתקרבו אלינו, כאן במסך. צללו איתנו עמוק בטיק טוק, ביוטיוב, בטאמבלר, ונעדכן אתכם בפנים מוארים, בסרטונים ערוכים להפליא ובמילים חדשות ומכילות (שההורים שלכם לא יבינו), שאתם פשוט לא סיסג’נדר. אתם מיוחדים. אתם אחרים. אתם א-בינאריים או דמי גירלז או פאנסקסואלים או אומניסקסואלים או א-מיניים או א-רומנטיים או טרנסים או כל מה שתבחרו. לכל שאלה תשובה ולכל נער ונערה המחפשים תשובות אצלנו, מבחר זהויות מבריכת המגדר שעומקה כעומק מאורת הארנב. בואו בהמוניכם. ורבים מגיעים, ובעיקר מגיעות.
ילדות ונערות רגישות וחכמות, שמחפשות ייחוד, זהות, שייכות וקהילה, שותות בצמא את השפה החדשה, מאמצות בהקלה את התשובות, הסיסמאות, הדגלים, ההדרכות וההכוונות. שוקעות בעוד ועוד ועוד שעות מסך מהפנטות תחת “חסותם” של משפיענים מאידיאולוגיית המגדר. מאמינות, מקבלות ומכילות בהתרגשות גדולה את כל הסיפורים, את ההסברים ה”מדעיים” ואת הטקסטים שניתנים להן לשם מימוש הצעדים הבאים המומלצים להן. חלקם צעדים שיש שיבחרו להאמין שאינם מהותיים, כגון הבקשה לשינוי שם ולשינוי כינוי גוף – מעכשיו אינני נועה יותר. מעכשיו קראו לי אלכס, והתייחסו אליי בכינויי הגוף: אתה/הוא, וחלקם צעדים פיזיים של ממש שגורמים לנזקים בלתי הפיכים, משימוש בביינדר (מעין גוזייה ייעודית לפחיסה ומעיכה פיזית מירבית של החזה הנשי, במטרה להשטיחו ו”להעלימו” ככל האפשר) ועד להורמונים של המין השני ולניתוחים קוסמטיים מורכבים וקשים.
המקור העיקרי של כל אלה הוא אמנם בקנדה, ארה”ב ואנגליה, אבל שירת הסירנות המהפנטת ושוטפת המוח מזמרת גם כאן אצלנו, בישראל, בין היתר, באמצעות הרשתות החברתיות. הילדים והנוער שלנו דוברים את שפת המגדר, לומדים וסופגים אותה באינטרנט ומחבריהם, ונראה שלעיתים גם ממורי ומיועצי בתי ספר שמקבלים הדרכות בתחום ומדקלמים אותן מילה במילה ללא הפעלת שיקול דעת או חשיבה ביקורתית. מורים ויועצים שבמידה שייקחו דוגמא מעמיתים רבים שלהם בחו”ל, עשויים להחליט כי הם מכירים את הנער/ה מספיק טוב כדי לזרום עם כל טענה שלהם, “לאשרר” מיידית את הטענות שלהם בדבר זהותם המגדרית, לספק להם את התמיכה, הקבלה וההכלה (תמיד הכלה עיוורת ומחבקת) ולסייע להם ב”מסע המגדר” שלהם, אף ללא ידיעת הוריהם.
מול הגישה ה”מאשררת” בה נוקטים רבים, כולל רופאים, פסיכולוגים, יועצים ומורים, כולם אנשי מקצוע שעליהם הילדים והוריהם רגילים לסמוך, גיליתי באמצעות מי שידע להסב באהבה את מבטי לעבר הצד השני, את הגישה האחרת. הגישה הביקורתית הקוראת ללימוד ולבחינה מעמיקה של כל תחום המגדר, התפתחותו ופריחתו בתרבות המודרנית והשפעותיו על ילדינו, חייהם ועתידם. מצאתי גם את העדויות הכואבות ומכמירות הלב על המתחרטים והמתחרטות (הפורשים ואלו העוברים מעבר מגדרי חוזר) הרבים, שחלקם הינם נערים ונערות שעברו הליכים רפואיים שונים שתוצאותיהם בפועל מגיעות אף לעיקור ולהטלת מומים בגופם.
לאחר תקופה ארוכה בה קראתי והעמקתי בנושא והאזנתי באינטרנט להרצאות ולראיונות רבים עם מומחים ואנשי מקצוע המבקרים את אידיאולוגיית המגדר, מנתחים אותה ומזהירים מפניה, מבלי להיות אשת מקצוע או בעלת מומחיות מקצועית כלשהי בנושא, אבקש להביא בפני הורים אחרים ובפני כל מבוגר המעוניין במידע נוסף בעניין ובתחום מושגים רלוונטיים, נושאים ורעיונות לחשיבה ולבדיקה ומקורות מידע מומלצים.
בהמשך: מה מספרים לילדינו על “מין מוקצה בלידה”, על “מגדר” ועל מה שביניהם.
המלצת שמיעה להרחבת דעת ראשונית בנושא (באנגלית):
פרק מס’ 1509 בפודקאסט של ג’ו רוגן הנמצא גם בספוטיפיי – ראיון עם העיתונאית והסופרת אביגייל שרייר שכתבה את הספר המצוין (והמומלץ ביותר) Craze Transgender The :Damage Irreversible .Seducing our daughters
ולמי שאין לו/ה הרבה זמן, שני מקטעים מתוך אותו הפודקאסט ביוטיוב: