הקישורים והמידע העוסקים בג’נדר קריטיקל רבים מאוד. מטרת טור זה הוא להוות ‘עזרה ראשונה’ של המידע הבסיסי למתדיינים המתחילים שרוצים את המידע הבסיסי והקישורים הבסיסיים בשלוף. זה יספיק לרוב הטיעונים סביב ילדים ובני נוער. עמוד זה מכסה את הנושאים הבאים:
- הזינוק במספרם של הילדים המזדהים כטרנסים תוך שנים ספורות
- רוב הילדים עם דיספוריה מגדרית מחלימים ממנה, בתנאי שלא מקבלים בלוקרים ושלא מבוצע בהם מעבר חברתי שמאיינים את סיכויי ההחלמה
- מיתוס האובדנות רעיל ולא מבוסס
- יצוגי יתר במרפאות מגדר של אוכלוסיות לא קונפורמיות מגדרית כמו צעירים על הרצף האוטיסטי והומואים ולסביות צעירים
- מיתוס מיעוט החרטה
- שונות
הזינוק במספרם של המזדהים כטרנסים תוך שנים ספורות
- ב-2013 פורסמה בDSM השכיחות של דיספוריה מגדרית. אצל זכרים הנתון היה כ 1:10,000 , אצל נקבות 2-3 לכל 100,000. ב-2017 3-4 מתוך 100 בני נוער בארה”ב דיווחו שהם טרנסג’נדרים או עשויים להיות טרנסג’נדרים: https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/68/wr/mm6803a3.htm
- ב-2021 הנתון עלה ל- 9 מ- 100: https://publications.aap.org/pediatrics/article/147/6/e2020049823/180292/Prevalence-of-Gender-Diverse-Youth-in-an-Urban
- תוך שנים ספורות אנו עדים בחו”ל לעליה של אלפי אחוזים בפניה של נערות ונערים למרפאות המגדר, וגדילה של אלפי אחוזים בכמות המרפאות (ללא עליה דומה בקרב מבוגרים): https://www.statsforgender.org/demographics/
רוב הילדים עם דיספוריה מגדרית מחלימים ממנה, בתנאי שלא מקבלים בלוקרים או מבוצע בהם מעבר חברתי – דברים שמורידים דרסטית את סיכויי ההחלמה
- 100% מהמחקרים עד כה (כ11 במספר) שבדקו זאת מצאו שרוב הילדים עם דיספוריה מגדרית החלימו ממנה (כ80% ) תוך מספר שנים לאחר גיל ההתבגרות באמצעות גישה של Watchful waiting (נחכה ונראה): https://www.statsforgender.org/desistance/
- שתי פרקטיקות התערבות בנוער נמצאו כמצמצמות באופן ניכר את סיכויי ההחלמה מדיספוריה מגדרית: הראשונה הינה מתן בלוקרים לילדים עם דיספוריה מגדרית – נמצא מחקרית כמוריד את סיכויי
ההחלמה לקרוב לאפס -– 98% מאלו מהילדים שקיבלו בלוקרים ממשיכים להורמונים, כלומר ממשיכים לסבול מדיספוריה מגדרית: https://www.statsforgender.org/puberty-blocker - פרסמנו בעבר כתבה על חוקרים שמצאו שבלוקרים והורמונים לא שיפרו את מצב בריאותם של המטופלים, אבל פרסמו מחקר שמראה את ההיפך וחסמו כל אפשרות לדיון: https://gc-israel.org/blockers-singal/
- התמיכה המחקרית בבלוקרים דלה כפי שניתן לראות בסקירה עדכנית זו מספטמבר 2022: https://accpjournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/jac5.1691
- מעבר חברתי: כיום, בניגוד לעבר, מפנים ילדים עם דיספוריה מגדרית למעבר חברתי (שינוי שם/כינויי גוף/לבוש) שמוצג כ’הפיך’ ו’לא מזיק’ אך בפועל מחקרית וקלינית נמצא שמדובר בפרקטיקה שפוגעת אנושות בסיכויי ההחלמה מדיספוריה מגדרית. טור של פסיכולוג שמסביר מדוע קלינית זו פרקטיקה שמגבירה דיספוריה מגדרית: https://gc-israel.org/childhood-is-irreversible.
- ישנה החזרה על המסר מצד הסביבה בכיוון ההפוך מהחלמה. למשל – מה היו סיכוייה של נערה להחלים מהפרעת דימוי גוף אחרת, כמו אנורקסיה, אם כל הסביבה הייתה מצטרפת אליה לטענה שהיא שמנה מדי ועליה לרזות, כדי לאשרר את מה שהיא מרגישה ומאמינה? שנית בגלל הפער ההולך וגובר ביכולת להחזיק מעבר חברתי כשהילדים הצעירים עולים בגיל ומופיעים סימני המין המשניים. איך אמור להרגיש בן שבמשך שנים אומרים לו שהוא בת יפה ומקסימה ברגע שיגדל לו זקן וישתנה לו הקול? איך תרגיש ילדה שמסכימים איתה שהיא בן ברגע שתקבל וסת או יגדלו לה שדיים? הם רק ישנאו את הגוף יותר, והמצוקה תתחזק. ההשפעה השלילית של מעבר חברתי על היכולת להחלים מדיספוריה מגדרית נמצאה גם מחקרית. במחקר העדכני ביותר שפורסם ב2022 נמצא שחמש שנים אחרי מעבר חברתי, 94% מהילדים עדין
המשיכו במעבר חברתי, וקרוב לכשני שליש מהם כבר החלו הורמונים, כלומר מסיכויים גבוהים להחלמה מדיספוריה מגדרית, כ-80% החלמה כפי שנמצא במחקרים בעבר אצל ילדים (ראו כאן https://www.statsforgender.org/desistance/), סיכויי ההחלמה מדיספוריה מגדרית הצטמצמו בהינתן מעבר חברתי לאחוזים בודדים: https://publications.aap.org/pediatrics/article/150/2/e2021056082/186992/Gender-Identity-5-Years-After-Social-Transition - כאן ניתן למצוא מחקרים מוקדמים יותר שמראים שמעבר חברתי משמר דיספוריה מגדרית: https://www.statsforgender.org/social-transition/ וכאן: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23702447/
מיתוס האובדנות רעיל ולא מבוסס
הדחיפות לשים את הנוער עם דיספוריה מגדרית על מסלול מהיר למעבר חברתי ולמדיקליזציה למרות המחסור הקיים בראיות נובעת מן הרעיון שאם לא נתערב רפואית ומהר, בני נוער אלה יתאבדו. המידע השקרי הזה גורם לא רק להורים למהר לפעול בלי לחשוב, אלא גם הצעירים עצמם ממהרים לעשות תהליכים מפחד זה. עם זאת, מחקרים חושפים מציאות שונה בתכלית.
- שיאי האובדנות הינם כמה שנים לאחר מדיקליזציה, פי 19 מהאוכלוסיה הכללית: https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0016885
- אובדנות בפועל אצל ילדים ונוער עם דיספוריה מגדרית הינה נדירה ביותר, למרבה השמחה. המחקר היחיד שבדק זאת, מבריטניה, מתוך כ-15,000 ילדים ונוער עם דיספוריה מגדרית שהופנו למרפאת מגדר במהלך 11 שנים, 2010-2020, התאבדו במצטבר, ללא הבדל בין אם התחילו טיפול או היו עדין ברשימת המתנה (בשל הקפיצה של אלפי אחוזים בכמות הפניות תוך שנים ספורות, היו תורי המתנה ארוכים במיוחד של שנים), מכלל הסיבות, 4 (ארבעה) ילדים. כלומר 0.0003 מאוכלוסיה זו של ילדים ונוער דיספורי. ברור שכל התאבדות היא טרגדיה, אבל להציג את זה כמגיפה זו באמת הטעייה: https://www.researchgate.net/publication/357916352_Suicide_by_Clinic–Referred_Transgender_Adolescents_in_the_United_Kingdom
- חסרים נתונים שבודקים לטווח הארוך ולא רק בטווח האופוריה הראשונית של השנים הראשונות. מחקר האורך היחיד שבוצע על פני עשרות שנים מצא קפיצה גדולה באובדנות מספר שנים לאחר הניתוחים. https://www.statsforgender.org/suicide
- בעוד שלצעירים עם דיספוריה מגדרית דווחו שיעורי אובדנות גבוהים, זה לא גבוה באופן חריג בהשוואה לאוכלוסיות פגיעות אחרות. למעשה, ההיקף דומה בערך לשיעור האובדנות שנמצא באוכלוסיות בני נוער שהופנו לטיפול עבור מצבי בריאות נפש אחרים. הנתונים על אחוזי האובדנות של כארבעים אחוזים הם מסקרים אנונימים אינטרנטים. ניתן לקרוא את ההפרכה של הביסוס המחקרי של הנתונים מסקרים אנונימים במאמרים אותם סיכמנו, עם קישורים למקור המפורט יותר כאן: https://gc-israel.org/more-on-suicide-myth/ וגם כאן: https://gc-israel.org/suicidality/
ייצוג יתר במרפאות מגדר של אוכלוסיות לא קונפורמיות מגדרית כמו צעירים על הרצף האוטיסטי והומואים ולסביות צעירים
- רבים מהצעירים הפונים למרפאות המגדר הם על הרצף האוטיסטי – מאות (!!) אחוזים יותר מהשכיחות באוכלוסיה הכללית: https://www.spectrumnews.org/news/largest-study-to-date-confirms-overlap-between-autism-and-gender-diversity/
- הומואים ולסביות הם אחוזים בודדים באוכלוסיה, אך מהווים עשרות אחוזים ואף את הרוב מקרב הפונים למרפאות המגדר: https://www.thetimes.co.uk/article/it-feels-like-conversion-therapy-for-gay-children-say-clinicians-pvsckdvq2
- עוד כאן: https://www.thetimes.co.uk/article/tavistock-gender-clinic-converting-gay-children-tz8cs77p3 ; https://www.telegraph.co.uk/news/2021/11/22/girls-dont-like-dolls-treated-;
המיתוס של מיעוט החרטה
- ניתן לקשר ישירות לטור שמכיל את המידע בפיסקה הבאה, או לדבר על חלקים ממנה https://gc-israel.org/about-detrans/
- בנוגע להורמונים וניתוחים, מנופפים בנתונים של אחוזים בודדים של חרטה. נתונים אלו מעוותים ולא מיצגים כלל את חומרת המצב הקשה מהסיבות הבאות: רבים מהדיטרנזישנרים מדווחים שבכלל לא נשאלו ביוזמתם בנוגע לחרטה, כלומר זה בכלל לא נתון שנאסף כשיגרה; מחקר שבדק דיטרנזישנרים מצא שרובם המכריע , מעל 75% בכלל לא עדכנו את הגורם המטפל בכך שהם מתחרטים, אז החרטה שלהם בוודאות לא מתועדת בשום מקום, אך הם בהחלט מתחרטים: https://genspect.org/detransition-highlights-of-dr-littmans-latest-peer-reviewed-study/.
- גם מי שעדכן את הגורם המטפל בחרטה, היכן זה בכלל מתועד, לא כל שכן מדווח? מעט מאד המחקרים בנושאי חרטה הם לא רק מעטים כמותית, אלא גם באיכות נמוכה מאוד, כפי שבא לידי ביטוי בעשרות אחוזים מאלו שהיו אמורים לענות שלא ניתן להשיג את תשובתם: https://gc-israel.org/letter-to-editor/
- חלק מהמחקרים הם על אוכלוסיה שונה מהיום, הם בדקו חרטה אצל אוכלוסיה שעשתה תהליך אבחון ובירור ארוך לפני מדיקליזציה. כיום בחו”ל וגם בארץ ניתן להשיג הפניה להורמונים כבר אחרי פגישה בודדת. ברור שככל שיש תהליך יותר ארוך יש יותר הזדמנות להתחרט במהלכו מאשר המדיניות המסוכנת והרשלנית הנוכחית של אשרור מהיר: https://gc-israel.org/letter-to-editor/
- המחקרים הם קצרי טווח, ידוע שאצל רבים תתכן אופוריה ראשונית בתחילת הדרך, אבל מחקר אורך שבדי הראה ששיא האובדנות הוא מספר שנים אחרי, והחציון לחרטה הוא 8 שנים. מה הערך של לבדוק כמה מתחרטים בשנה שנתיים הראשונות, אם החציון לחרטה הוא מספר שנים? https://gc-israel.org/letter-to-editor/
- בפועל קבוצות תמיכה באינטרנט למתחרטים גדלות בקצב מסחרר (למעלה מאלף מצטרפים כל חודש) ומונות עשרות אלפי צעירים. גם אצלנו יש קטגוריה שלמה המוקדשת לסיפורים של אלו שהתחרטו: https://gc-israel.org/stories/detrans-stories/
שונות
- קו מורבידיות (הקיום במקביל) של הפרעות נפשיות – פעם קיום הפרעות נפשיות מקבילות היה נדיר בקרב הסובלים מדיספוריה מגדרית ושימש התווית נגד למדיקליזציה. כיום לרוב המוחלט של הפונים למרפאות המגדר יש הפרעות נפשיות במקביל. https://www.statsforgender.org/comorbidity/
- כל הממצאים מראים שהניתוחים ונטילת ההורמונים של המין השני פוגעים בבריאות הפיזית: https://www.statsforgender.org/hormones/, ואף מקצרים את תוחלת החיים: https://www.statsforgender.org/mortality/
- לעומת זאת הממצאים על תועלת לבריאות הנפש אינם חד משמעיים, חלק מראים שיפור, חלק מראים העדר שינוי, חלק מראים החמרה: https://www.statsforgender.org/mental-health/
- אם קרה והפתיעו אתכם בטיעון שלא נתקלתם בו קודם, פנו ושאלו עליו בקבוצת אידיאולוגית המגדר – קבוצת הדיונים. https://www.facebook.com/groups/360755279477625