משרד הרווחה פרסם בתחילת אוקטובר 2022 הנחיות חדשות לשיבוץ בני נוער במסגרות רווחה לנוער ובוגרים בסיכון. קישור לחוזר נמצא כאן.
על פי ההנחיה, אנשים ישובצו למסגרות על פי איך שהם מזהים את עצמם ולא על פי מינם הביולוגי. בין היתר, קליטת קטינים וקטינות בסיכון בעלי הזדהות טרנסית תעשה במעונות נעולים המיועדים לנערות בסיכון – ללא קשר למין הקטינ\ה, וזאת “לשם מתן סביבה מוגנת ומותאמת”. פירוש הדבר הוא שלא יתקיימו מעתה מעונות לנערות בסיכון, אלא רק מעונות מעורבים\ מעונות לנערים בלבד. הנהלים כוללים גם הוראה שלפיה במקרה של קטינ\ה מתחת לגיל 16 הנמצאים במחלוקת עם הוריהם, “יפעלו גורמי הטיפול לגשר בין הקטין לבין הוריו או האפוטרופוס”.
גם במסגרות לנשים ישולבו על פי הנהלים אנשים ממין זכר המזדהים כטרנסיות; כך למשל, במסגרות חוץ-ביתיות לשיקום שורדות זנות, דרי רחוב, התמכרויות וצעירים בסיכון, יוקמו חדרים יעודיים או מסגרות נפרדות לשילוב טרנסיות. בנוגע למסגרות דיור של בעלי מוגבלות, הנהלים מאפשרים קליטה של זכרים בחדרי נשים “בכפוף להסכמות” של החוסה והאפוטרופוס שלה. מיותר לציין שאין לדעת האם יופעל לחץ על החוסות או על האפוטרופוסים ושמדובר באוכלוסיית קצה שמורכבת מנשים מוחלשות במיוחד – חלקן מאובחנות נפש או בעלות פיגור, חלקן דרות רחוב או בזנות.
בנוסף, מורים הנהלים לעובדות ועובדים סוציאליים לפנות אל מקבלי השירות “בהתאם לזהותם המגדרית” – בין אם הם מזדהים כטרנסיות, כטרנסים, כא-בינארים או כג’נדרקוויר. הוראה זאת חלה גם על שיח שלא בנוכחות מקבלי השירות (“בינם לבין עצמם”).
אמנם נעשים ניסיונות ליצור פרטיות והפרדה, למשל – סעיף 7.3 אומר ש”מקבל השירות על הקשת הטרנסית, השוהה במסגרת הכוללת אפשרות להתקלח, יקבל שעות מופרדות שבהן יוכל להשתמש במקלחת לבדו, כדי לשמור על פרטיותו ופרטיותם של הדיירים האחרים”. בנוסף, סעיף 8.2 אומר (הדגשה שלנו) ש”יש לשאוף כי אדם על הקשת הטרנסית ייקלט במסגרת חוץ ביתית בחדר נפרד או עם אדם אחר על הקשת הטרנסית”, אבל מה קורה אם זה לא מסתדר? כמו כן נאמר בסעיף 8.5: “במסגרות חוץ ביתיות ייעודיות לשיקום שורדי זנות, דרי רחוב, התמכרויות וצעירים בסיכון – יוגדרו מסגרות ו/או חדרים ייעודיים שיהיו ערוכים לקלוט ולטפל בא.נשים על הקשת הטרנסית, בנוסף לקליטה במסגרות קיימות”, אבל ידוע שיש קשיים תקציביים ואין מסגרת זמן להגדרת אותן מסגרות.