חזרנו לאחר הפסקה קצרה, אבל אידיאולוגיית המגדר לא נחה לרגע.
המלחמה בשינוי ומחיקת המילה ‘אשה’, מושג מבוסס מין משחר האנושות (מילונית: נקבה בבני אדם) – הולך ומתגבר (כמובן שאין שום מלחמה בהיקף דומה במחיקת המילה שגם היא כמובן מושג מבוסס מין – גבר (מילונית: זכר בבני אדם).
המחיקה באה לידי ביטוי במגוון דרכים, שנעשות יותר ויותר מיינסטרים:
התייחסות להגדרה המילונית של המושג מבוסס המין ‘אשה’ כ’פשע שנאה’.
אם בטורים קודמים דיווחנו על הסרת שלטי חוצות שכל מה שהם כוללים זה את ההגדרה המילונית של אשה כ’פשע שנאה’, כעת גם סטיקרים עם ההגדרה המילונית של אשה נחשבים כ’פשעי שנאה’ שמדווחים למשטרה ומגיעים לעיתונות. עצם ההגדרה המילונית של אשה היא כבר “טרנספובית”:
אפילו אפליקציה יעודית לנשים בלבד נחשבת כיום למשהו שיש לבטל בשל היותה בפני עצמה (כייעודית לנשים בלבד) בגדר “דברי שנאה”. כך קרה לאפליקציה גיגל:
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=261195792488850&id=100057952933080
דה-הומניזציה בהתיחסות לנשים (נקבות בבני אדם)
לאחרונה הלנצט, עיתון רפואה בריטי יוקרתי, התייחס לנשים בשער כ’גופים עם ואגינה’. Bodies with vagina .
https://mobile.twitter.com/the…/status/1441372277786951681
ארגון ה-ACLU האמריקאי, שפעם היה ארגון לזכויות אדם, אך כיום מקדם במקום זאת את אידיאולוגית המגדר, עיוות את הציטוט המפורסם של השופטת רות באדר-גינסבורג ז”ל, במלאת שנה למותה, על זכות האישה להפלה, כאשר כל התייחסות לנשים נמחקה והפכה לא.נשים.
https://nypost.com/2021/09/23/aclu-botches-twitter-tribute-to-rbg/
למעשה במאבק נגד הפלות שני הצדדים מתיחסים לנשים בדה-הומניזציה, האחד קורא לנשים HOSTING BODIES, השני BIRTHING BODIES.
ארגוני בריאות קוראים לנשים בהריון ‘אנשים בהריון’, ואפילו בישראל ערד ניר התייחס לנשים בהריון כאל “א.נשים הרות.ים” מעבר למופרכות של ההתעלמות מכך ש-100% מאלו שאי פעם יהיו בהריון אלו אך ורק נשים (נקבות בבני אדם), מעבר למופרכות שאפילו אם היו כאלו שהם לא נשים (ואין כאלו, אישה שלוקחת טסטוסטרון לא מפסיקה להיות נקבה בבני אדם, היא פשוט נקבה בבני אדם על טסטוסטרון, ויש לזה משמעויות ייחודיות, שמיד נתייחס אליהן), אז למחוק את השפה שבה מתייחסים לנשים עבור האחת לכמה מאות אלפים שהיא אישה בהריון שרוצה שיתייחסו אליה כגבר (במקום להתייחס אליה ספציפית כפי שהיא רוצה) לא נובע מרוב ‘נחמדות’, זה בגלל שזו עוד הזדמנות למחוק קצת נשים.
זה חשוב להשתמש בשפה הרלוונטית במיוחד בהקשרים רפואיים בהם המין הביולוגי קריטי, במקום להשתמש בהמצאות שרחוקות מלהיות מוסכמות, בפרט לאור הסיכון הכרוך בכך. למשל – בהודעה שקשורה להשפעה של חומרים על נשים בהריון, המצב בו אשה על טסטוסטרון היא בהריון, דהיינו ממש לא גבר, אבל גם לא כמו אישה אחרת שהיא לא על טסטוסטרון, היא מצב מורכב שצריך להילקח בחשבון ולא להידחף פנימה ללא מחשבה. הרי כבר ידוע שנשים על טסטוסטרון מלאכותי הן בסיכון מוגבר הרבה יותר מנשים אחרות, אך גם הרבה יותר מגברים, לשבץ, התקפי לב וקרישי דם ותסחיפים (הטסטוסטרון הופך את הדם ליותר סמיך, אך הגוף וכלי הדם הן של נקבות לא ערוך להתערבות הכימית המלאכותית, כך שהשילוב של דם סמיך יותר וכלי דם של נקבות מוביל לסיכון מוגבר לסתימה של כלי דם על כל השלכותיו מקצרות החיים). ממש אי אפשר להסיק מסקנות רפואיות לקבוצה זו על סמך מה שמתרחש אצל גברים (שלהם יש כלי דם שרלוונטים לכמויות כאלו של טסטוסטרון). גם להכליל אותן בכפיפה אחת עם נשים שלא נוטלות טסטוסטרון זה חוסר אחריות. זה מצב רפואי ייחודי, שצריך להפסיק לעשות לו פוליטיזציה ולהתרכז בעיקר – שאלו נשים שלוקחות חומרים מלאכותיים שמשפיעים מאד לרעה על בריאותן ומקצרים את תוחלת חייהן.
לקריאה נוספת – קישור לאתר של ארגון של מבוגרים טרנסג’נדרים שמתנגדים למדיקליזציה אצל ילדים ויצרו מאגר מידע על הנזקים של ההורמונים:
https://www.trevoices.org/transgendereducation
מאמר מקיף על הנזקים שנגרמים על ידי הבלוקרים, למשל על צפיפות העצם או מבנה האגן, ששיקרו לנו שהם ‘הפיכים וחסרי תופעות לוואי’ (יש לציין שבלוקרים + הורמונים של המין השני גורמים כמעט תמיד לעקרות, אבל במקרה הנדיר שאישה כזו יכולה להיכנס להריון, יש לקחת את זה בחשבון).
https://gc-israel.org/pediatric-endocrinology/
מאמר שפורסם (למרבה האירוניה ב”לנצט” הנזכר לעיל) על הממצאים על קיצור תוחלת החיים של אנשים טרנסג’נדרים כתוצאה בין היתר של החומרים המלאכותיים שלא תואמים למין שלהם
https://www.thelancet.com/journals/landia/article/PIIS2213-8587(21)00185-6/fulltext
בקיצור, יש לבדוק כל המלצה רפואית ולבחון עד כמה היא רלוונטית למצב הרפואי הייחודי של נשים הרות הנוטלות טסטוסטרון, אחרת מסכנים אותן שלא לצורך.
מפלגת הלייבור התבלבלה
בקרב חברי מפלגת הלייבור פרצה מגיפה של העמדת פנים: הם טוענים כי אי אפשר לדעת מה זה אישה, ולכן אי אפשר לומר שרק לנשים יש צוואר רחם, או שלנשים אין פין. כותבת המאמר הבא הצביעה ב”פתק לבן” כמחאה על כך?
https://thecritic.co.uk/i-spoilt-my-ballot-because-women-dont-have-penises/
נתקלנו בשיר הבא על המחיקה הזו של נשים כמושג מבוסס מין מאז שחר השפה:
גברים לא אונסים 'רגשות'. סרטן הרחם לא משפיע על 'מוח נשי'. גברים על אסטרוגן שטוענים שיש להם 'מחזור' לא מתים בבקתות מחזור. 'כינוי גוף' לא נסחר למטרות מין. 'מהות פנימית נשית' מעולם לא מתה בלידה. הביולוגיה משנה. נשים מסרבות להימחק
גברים המבצעים פשעים כנשים
נראה שלאחרונה במסגרות ה’ווק’ שתומכות באידיאולוגית המגדר, היחידים שאפשר לקרוא להם נשים מבלי להיות מואשמים בטרנספוביה (מושג שאיבד לחלוטין ממשמעותו) אלו גברים. כמות הגברים שהפשעים שלהם מתועדים כפשעים של נשים, הולכת ומאמירה. למה לא? האם יש איזה אינטרס כלשהו לגבר הבא למשל, שפרץ לבית, ביצע אונס קבוצתי בדיירת ואז רצח אותה, לא לטעון שהוא אישה ולעבור לכלא נשים?
https://4w.pub/violent-woman-killer-to-be-transferred-to-womens-prison/
הגבר הזה נדון ל-53 שנות מאסר על ביצוע פיגוע טרור. למה לו לא לטעון שהוא אישה ולעבור לכלא נשים? איזה אינטרס יש לו להישאר בכלא גברים?
https://www.oxygen.com/crime-news/emily-claire-hari-gets-53-years-in-minnesota-mosque-bombing
למעשה, בבריטניה התברר שבין 2012-2018 הואשמו 436 “נשים” באונס באנגליה ובוויילס. איך יודעים שמדובר ב”נשים”? הגדרת החוק הבריטית לאונס מחייבת החדרת פין. למתקשים: איבר המין לא הופך מישהו לגבר או אשה, היותם של מישהו גבר או אשה, באה לידי ביטוי גם באיבר המין. כלומר, פות לא הופכת מישהי לאישה, אלא לנשים יש פות, כי פות זה חלק ממערכת הרביה הנקבית, ואשה היא מושג מבוסס מין: ‘נקבה בבני אדם’. מסיבה זו ניתן למיין את בני האדם לגברים ונשים על פי סוג איבר המין, אם כי ב99.99% מהפעמים אין בכך צורך, כי כולנו יודעים מי גבר ומי אשה גם כשלבושים, בגלל כל ההבדלים הפיזיים הרבים בין המינים.
חצי נחמה?
במצבנו שנעשה יותר ויותר עגום הידיעה הבאה היא סוג של חדשות טובות, בערך – מספר ארגוני ספורט בריטים עמלו על מחקר של כשנה וחצי, במהלכו רואיינו מאות מומחים. ההמלצות – בספורט יש לבחור בין ‘הוגנות ובטיחות לנשים’ לבין ‘אינקלוסיביות’ (של זכרים טרנסיות). אי אפשר גם וגם, כי גם הורדת הטסטוסטרון לא סוגרת את הפערים בכח הפיזי, ולא מבטלת את שאר היתרונות הביולוגים שיש לגברים על נשים. למה רק חצי נחמה? כי במקום להגיע למסקנה שברור שהגינות ובטיחות לנשים גוברים, ההמלצה היא שכל גוף ספורט יחליט מה יותר חשוב לו, בטיחות של נשים והגינות כלפי נשים, או אינקלוסיביות. כשחושבות על זה, האו/או שהם הגיעו אליו חל על כל המקומות שבמקור הופרדו על פי מין (חדרי הלבשה ציבוריים, מקלחות ציבוריות, בתי כלא, מקלטי חירום וכד’):
https://www.bbc.com/sport/58732146
חדשות טובות אבל באמת – קם ארגון הומו-לסבי חדש שמתנגד לאידיאולוגיית המגדר. לצד הארגון הוותיק היותר LGB ALLIANCE, שיש לו סניפים בעשרות מדינות, שפועל למען הומואים לסביות וביסקסואלים, וכך בלית ברירה נאלץ להיאבק באידיאולוגית המגדר שפוגעת בהם, הארגון החדש NEW GAY LIBERATION FRONT הוא יעודי למאבק בהומופוביה של אידיאולוגיית המגדר. רוב הסובלות מההומופוביה הן הלסביות (בשל הכמות הגוברת של הזכרים ההטרוסקסואלים שקוראים לעצמם לסביות). מעט פחות מהן ההומואים שזוכים בעיקר להומופוביה מילולית מצד תומכי אידיאולוגיית המגדר.
https://lesbianandgaynews.com/2021/09/the-new-gay-liberation-front-launches-as-an-exclusively-homosexual-focused-organisation-reports-dennis-kavanagh
https://www.womenarehuman.com/the-new-gay-liberation-front/
מי ישמור על הילדים?
אלו שסובלים מההשלכות של אידיאולוגיית המגדר הם בעיקר ילדים: בעבר ילדים שסבלו בדיספוריה מגדרית בילדות לא טופלו רפואית אלא היו במעקב, וההנחייה הייתה לתת לזמן לעשות את שלו. ואכן הנתונים הראו שבכ-80% מהמקרים הדיספוריה המגדרית בילדות חלפה לאחר גיל ההתבגרות, בתנאי שלא ניתנו בלוקרים או נעשה מעבר מגדרי חברתי. המחקר הראה שרוב אלו שהדיספוריה המגדרית חלפה להם גדלו להיות הומואים, בי או לסביות. כיום ילדים ונוער הסובלים מדיספוריה מגדרית עולים על מסלול מואץ למדיקליזציה (הורמונים וניתוחים בלתי הפיכים). ישנם דיווחים על ילדים ובני נוער שקיבלו מרשם כבר במפגש הראשון בחו”ל, וקיבלנו דיווחים שזה קרה גם בישראל.
https://abigailshrier.substack.com/p/inside-planned-parenthoods-gender
שתי האוכלוסיות המרכזיות של ילדים ונוער שנפגעות במיוחד מהמגמה החדשה הזו אלו הומואים, ביסקסואלים ולסביות, ובכך בעצם מבצעים בהם טיפולי המרה, וצעירים (בעיקר צעירות) על הרצף האוטיסטי. הנתונים מראים שבקרב הפונים למרפאות המגדר יש ייצוג יתר של מאות אחוזים לצעירים על הרצף האוטיסטי.
זוהי כנראה תולדה של השרירותיות של מה נחשב ‘גברי’ ו’נשי’ בחברה. במקום לומר לילדים ‘המין הביולוגי לא צריך לקבוע את ההתנהגות שלכם, תהיו חופשיים לבחור התנהגות’ אומרים להם להם ‘אה, אתם עונים על הסטריאוטיפ, זה אומר שיש לכם את הגוף הלא נכון, נשנה אותו עכשיו עם ניתוחים ותרופות שתסבלו מתופעות הלוואי שלהם לשארית חייכם’:
יש כאן בבירור תופעה חדשה שכל בר דעת בתחום צריך להבין שיש לחקור אותה – איך ייתכן שב-2013 ב-DSM דיספוריה מגדרית הייתה מצב נדיר של 1:10,000 אצל גברים, ו-1:30,000 אצל נשים, ותוך כמה שנים בלבד נוצרה עליה של אלפי אחוזים בפניות בעיקר אצל נערות שעכשיו הן הרוב? (בישראל נערות פונות פי 2 מנערים, אבל זה כי ישראל בפיגור אחר שאר העולם. בארה”ב שיעור הנערות הפונות הוא פי 3 מנערים).
https://www.medscape.com/viewarticle/958742
כאמור הורמונים וניתוחים פוגעים בבריאות הגוף והנפש ומקצרים תוחלת חיים. במקביל אנו רואים עליה דרמטית בכמות הדיטרנזישנרים , בעיקר הדיטרנזישנריות (עשרות אלפים נכון להיום) אך מסיבות פוליטיות מתנכלים לחוקרים המנסים לבדוק את העניין:
https://www.somersetlive.co.uk/news/somerset-news/bath-spa-university-james-caspian-2557060
בזמן שהתעשייה הכלכלית של ההורמונים והניתוחים מגדילה רווחים בקצב אקספוננציאלי מטורף:
מי שמציעה הסברים אפשריים זו העיתונאית החוקרת אביגיל שרייר בספרה המרתק Irreversible damage. זו קריאה מומלצת מאד, במיוחד להורים. הספר זוכה לתשבחות ולפרסים מחד, בעוד שפעילי מגדר מנסים להסיר אותו מטארגט, אמאזון, ומספריות. החלקים בספר בהם היא מפרטת איך משתיקים מומחים שמתנגדים למדיקליזציה של ילדים ומתנכלים להם היו פוקחי עיניים במיוחד:
עם זאת יש לציין שאוכלוסיות נוספות פגיעות נפשית סובלות מייצוג יתר בקרב אלו העולים על מסלול מואץ למדיקליזציה, למשל ילדים מאומצים:
https://www.adoptivefamilies.com/parenting/higher-rates-of-adoption-among-transgender-youth
חשוב להשמיע את קולנו, תלונות יכולות לעשות שינוי! כך למשל קרה בבי”ס בבריטניה. בעקבות תלונות הורים ביטלו את הפיכת כל השירותים ליוניסקס:
רופאי ילדים תובעים את הממשל האמריקאי עקב צו של נשיא ארה”ב שעלול, על פי התביעה, לחייב אותם להעניק שירותי מגדר למרות התנגדותם:
בצרפת התפרסם טור מחאה של אנשי מקצוע ומומחים:
הערעור על המקרה של קירה בל התקבל, ועכשיו תיבדק ההחלטה האם להגיע לבית המשפט העליון של בריטניה. השאלה על הפרק היא – האם לנוער יש אפשרות להבין את מלוא המשמעויות הרפואיות של הורמונים וניתוחים. המשמעויות ילוו את הילדים לשארית חייהם: עקרות, קיצור תוחלת חיים, פגיעה בתפקוד המיני, עליה במאות אחוזים לסיכויי שבץ, התקפי לב וכד’. האם הם יכולים לתת הסכמה מדעת? המחקרים מראים שכ-100% מבני הנוער שמתחילים ליטול בלוקרים, שיש להם נזקים משל עצמם, ממשיכים להורמונים של המין השני, כי הבלוקרים ככל הנראה משמרים ואף מגבירים את הדיספוריה. ערכאה ראשונה טענה שנוער לא יכול להבין זאת, הערכאה השנייה טענה שזו החלטת המטפל האם הנוער הספציפי מבין זאת. כנראה כשרק כשיתבעו יותר ויותר מטפלים נפשיים על רשלנות ודחיפה למדיקליזציה המגמה תיעצר.
שני טורים מלאי אינפורמציה של אמהות בנושא מתוך בלוג מרתק של הורים:
https://pitt.substack.com/p/dear-doctors-youve-got-one-more-chance
https://pitt.substack.com/p/itstime
בינתיים נשים שמדברות על הנושא זוכות לאלימות מילולית וגם פיזית. למשל, נשים לסביות בצרפת זכו לאלימות מצד גבר:
חברת הפרלמנט הבריטית רוזי דאפילד (Rosie Duffield) נאלצה להעדר מכנס של המפלגה עקב איומים לחייה בשל דבריה על זכויות נשים כזכויות מבוססות מין. כנס פיזי של נשים נוספות מהמפלגה נאלץ להתקיים במתכונת סודית (מיקום הכנס הועבר רק ברגע האחרון לנרשמות מראש) כדי למנוע אלימות פיזית למשתתפות.
לסיכום
דרק ג’נסן על האשמות השווא של נשים בטרנספוביה:
הנשים שאני מכיר שקראו להן 'טרנספוביות' ושכתוצאה מכך גם קיבלו איומי אונס, אלימות, רצח, על ידי זכרים רבים שמכנים את הנשים האלו 'כטרנספוביות', הן לא, למעשה, 'טרנספוביות', במובן זה שאף אחת מהן לא מבקשת לנצל או לאחל כל רע לאנשים שמזדהים כטרנסג'נדרים. הן לא רוצות שהם ירצחו. הן לא רוצות שהם יאסרו. הן לא רוצות שהם יאנסו. הן לא רוצות שהם יאבדו קורת גג. הן לא רוצות שהם יפגעו בשום דרך. הן לא רוצות שהם ינוצלו. הן לא תופסות אותם כנחותים. לא אכפת להן עם מי הם מקיימים יחסים. לא אכפת להן מה הם לובשים. לא אכפת להן כיצד הם מתארגנים בקבוצות משלהם. לא אכפת להן כמה כסף הם מרויחים. אין להן שום רצון לשלוט בחייהם. הן רק לא מסכימות שהזכרים שמזדהים כטרנסג'נדרים הינם נשים, והן בעיקר רוצות שיניחו להן.