הופיע במקור כאן.
תאר לעצמך שאתה עומד בתחנת רכבת. מולך עומד איש שפוסע לעבר פסי הרכבת. דעתו מוסחת, הוא לא מתבונן סביבו – אולי עסוק בטלפון שלו ולא רואה לאן הוא הולך. אתה מסובב את ראשך בכיוון השני ורואה את הרכבת דוהרת לעברו.
מה תעשה? אני מקווה שהתשובה ברורה מאליה: תצעק, תנופף בזרועותיך ותעשה סצינה. אם האיש עדיין לא שם לב, עדיין לא מרים את ראשו מהטלפון, אתה תקפוץ לעברו ותדחוף אותו מהפסים. אולי במציאות אינך אמיץ כל כך, אבל לפחות אתה מקווה שזה מה שהיית עושה, לא כך?
אם כן – למה? למה שתעשה את כל המאמץ הזה? הסיבה היא, שבאופן מודע או לא, אתה מבין את חוקי הפיזיקה של ניוטון. אתה מבין שכוח שווה למכפלת המסה בתאוצה, ושחפץ כבד מאוד שנע במהירות גבוהה מאוד יכול להרוס גוף אנושי בשבריר שניה. תעשה מה שצריך כדי להרחיק את האיש מפסי הרכבת כי אתה יודע שחייו תלויים בכך
אבל האם ידעת שחוקי הפיזיקה של ניוטון לא יציבים כל כך? הם אינם אלא קירוב והרבה פעמים אינם מתארים נכונה את המציאות? זה נכון. פיזיקה ניוטונית לא יכולה לנבא את הדרך שבה מסלול האור מתעקם כשהוא עובר במערכת השמש, או את הדרך שבה אלקטרון מסתובב סביב גרעין האטום. אפילו משהו יומיומי כמו הטלפון הסלולרי שלך מסתמך על מודל מתוחכם בהרבה. המשוואות הפשוטות שלמדת בביה”ס יכולות לעזור לך להבין תופעות בסיסיות, אבל האמת מורכבת בהרבה.
בוא אשאל אותך שאלה: האם עכשיו, כשאתה יודע את כל זה, תשנה את תשובתך לשאלה ששאלתי למעלה? האם תנהג אחרת אם תראה איש מתקרב לפסי רכבת? אחרי הכל הקריאה “יש רכבת שדוהרת אליך!” היא לא מדוייקת לגמרי. איינשטיין הראה לנו שתנועה היא יחסית. במובן מסויים הגיוני לומר שהאיש נע במהירות לעבר רכבת שעומדת במקום. יש לך רק כמה שניות להציל את האיש. האם תעצור לחשוב על הדקויות?
פיזיקה היא הקטנה בבעיותיך, דרך אגב. ביולוגיה היא מורכבת באותה מידה. אתה כנראה חושש שהאיש ימות – יתרסק לחתיכות או יימעך כליל. אבל מה זה אומר בכלל לחיות או למות? מדענים רבים יאמרו לך שאין קריטריון יחיד בנמצא להבדיל בין חומר דומם וחי. ישויות מסויימות, כמו וירוסים או פריונים (סוג של חלבונים) שוברים לחלוטין את ההגדרה הבינארית. כלומר – אם אינך יכול להסביר למה האיש על הפסים בכלל חי, מה ההיגיון לנסות לשמור אותו בחיים?
כמובן כל זה חסר משמעות אם איננו יודעים מלכתחילה מהו המעשה הנכון או הלא נכון. קיימות עשרות רבות של שאלות אתיות מסובכות ללא תשובה חד משמעית, ויסודות המוסר עצמם נתונים לויכוח אינסופי. האם עליך לעזור לאיש? אפשר לדמיין מצבים שבהם אולי עדיף לא לפעול. אולי הוא רוצח סדרתי או מפלצת אדם. אולי אין אמת מוסרית אחת ויחידה, ומאמציך להציל אותו הם בלתי הגיוניים לחלוטין. איך אתה יכול להיות בטוח שהמעשה הנכון הוא להתערב אם אינך יכול להגדיר מלכתחילה מהו “מעשה נכון”?
כמובן שזהו נושא מסובך – תהליך מסובך, תוצאה מסובכת. כדאי שתוודא שהאזהרה שלך עולה בקנה אחד עם החידושים האחרונים בתורת הקוונטים. רצוי גם שאתה יודע בדיוק מה ההגדרה של “חיים” ו”מוות”. לא יזיק גם לאתר את איש הדת או הפילוסוף הקרוב למקום מגוריך כדי לדון בדקדוקי האתיקה. דיוק, ניואנסים וראייה ביקורתית הם חשובים מאוד אחרי הכל. האם אין ברצוננו לעשות הכל כמו שצריך?
כעת בוא נערוך ניסוי מחשבתי אחר: נניח שזה אתה על פסי הרכבת.
לאחרונה נתקלתי בדיוני טוויטר רבים בנושא מין ביולוגי – איך הוא מוגדר, איך אפשר למדוד אותו, האם הוא בכלל קיים. הגברים השולטים בדיונים אלו הם לרוב מומחים בתחומם, כלומר הם משתמשים בביטויים כמו “התפלגות בימודלית” או “קריוטיפים לא סטנדרטיים” כדי להבהיר את הנקודה שלהם, שהיא לרוב חסרת משמעות. אני חושב שרוב הנקודות האלה הן מטופשות, ועושות שימוש חוזר בכשלים לוגיים שזוהו כבר על ידי היוונים העתיקים במאה הרביעית לפני הספירה. הם מבלבלים, אולי במתכוון, בין חוסר דיוק וחוסר תוקף, בין תפיסה חברתית והבנייה חברתית, בין בינארי ובלעדי. במילים אחרות, הם דוחפים את הלוגיקה השגויה ששוכנת בהצטלבות בין מדע ופילוסופיה, במקום שבו פחדנות אונטולוגית מתחזה לניואנס עדין.
אבל הנה, אני שוב נופל למלכודת ונשאב לוויכוח הזה כדי לקבל את תחושת הזעם הצודק בבטן כאשר אני רואה טענה מטופשת נטענת בביטחון רב כל כך. לא שיש לי אינטרס מיוחד – בינארי או לא, המין שלי שייך לקטגוריה של “משלמים לי יותר, אונסים אותי פחות”. אם כך, מה הטעם מעבר לתרגיל אינטלקטואלי? ברור לי שאפילו עצם הדיון הוא כניעה למשחק שבו חייהן של נשים הם נושא לתרגילי מחשבה ועובדות מצוצות מהאצבע על ידי סטודנטים לתואר שני שבמקרה מעולם לא היו צריכים לדאוג שיהרו כתוצאה מאונס.
אני לא מתכוון להתווכח איתך על המציאות של מין ביולוגי מאותה סיבה שלא הייתי מתווכח על הדקויות של הפיזיקה כשהאיש על הפסים עומד להימעך כליל. אולי זה נשמע קצת דרמטי, או כמו רטוריקה שמכסה על טיעונים חלשים. אבל כמה זמן הקדשת לקריאת המאמר הזה עד עכשיו? חמש דקות? עשר? אם כך, בפרק הזמן הזה ישנן בעולם עוד 50 נערות שגופן הושחת. האם לאלו שהשחיתו את גופן של הנערות יש ספק מהו גוף נקבי? האם הם הרהרו בכרומוזומים או סטיות תקן כשהם החליטו את מי לחתוך? או שמא אותם ניואנסים הם מותרות שרק גברים משכילים ופרוגרסיבים, אנשי העולם הגדול כמוך יכולים להרשות לעצמם?
לא מוזר שמין ביולוגי מעולם לא היה נושא מסובך? לא היה שום דבר מעורפל או מיסטי לגבי הביולוגיה שלנו כשהוחלט למי לתת זכות הצבעה, להחזיק ברכוש או ללכת לבד ברחוב בלילה ללא פחד. ידענו בדיוק מיהי נקבה כשנקבות הן אלו שנועדו לחיי דיכוי וכאב. רק כאשר נשים החלו להגיד לא הגוף שלהן הפך לנושא לדיון. כל כך הרבה פמיניסטיות העלו את הנקודה הזו שוב ושוב. אני רואה את זה. אני יודע שאתה קורא. הקשבת? אם לא, למה? ולמה אתה תמיד מגיב כשאני אומר את זה? נראה שאתה יודע מצויין מהו גוף נקבי כשאתה מחליט ממי להתעלם.
מין ביולוגי הוא מסתורי מאוד כשנשים רוצות הפרדה במקלטים לנשים מוכות, במפגשים, בשפה שמגדירה אותן. סליחה שאני שואל, אבל האם זה עדיין מסתורי כשאתה צופה בפורנהאב? הטבע האמיתי של הגוף הנקבי הוא כל כך מסובך כשאתה חופר ברשת, אבל האם הוא הופך שוב לפשוט כשאתה מאונן? מי עושה כביסה אצלך בבית? האם הצלחת איכשהו לנווט במבוך של כרומוזומי X ו-Y ולהטיל על בת זוגך את שטיפת הכלים? תן לעצמך קצת קרדיט: אני בטוח שאתה יודע מצויין מהו גוף נקבי. אבל רק במקרה שלא, הנה רמז: זהו סוג הגוף היחיד שנזרק למדורת הקבורה כשהבעל הולך לעולמו. זה סוג הגוף היחיד שכפות רגליו נקשרות והשדיים עוברים גיהוץ. זה הסוג היחיד שנכנס להריון כתוצאה מאונס ומותקף בחומצה. זה הסוג היחיד שמצפים ממנו לשבת בשקט ולהקשיב כשאנחנו מגדירים מחדש מהו מין ביולוגי. זה הסוג היחיד שגברים בילו אלפי שנים בלמתוח עליו ביקורת, למכור ולקנות אותו עד הרגע שבו החלטנו שאין לנו מושג מה גוף נקבי אומר בכלל.
אחי, אתה יודע מה זה גוף נקבי? זה סוג הגוף היחיד שגורם לגברים כמוך לשאול שאלות מטופשות כאלה, אז בבקשה די. זה מצב חירום. זה 3.5 מיליארד בנות אנוש קשורות לפסי הרכבת ואתה נוהג ברכבת. ההתעקשות שלך על דקויות, הפטיש שלך לדיוק, ההרס הזחוח של היגיון פשוט – זה לא הופך אותך לאדם מתחשב. זה לא הופך אותך לחכם או פרוגרסיבי. זה הופך אותך לחתיכת חרא. זה הופך אותך ליותר גרוע ממישהו שסתם עומד מנגד. מישהו שעומד מנגד לא עושה כלום, מתבונן מרחוק. אתה משתתף בשיח רק כדי לפגוע בקורבן. אני לא הולך להשתתף בשיח ולטעון את טענותיי מעל לצרחות. זה פשוט לא שווה את זה.
הנה הפתרון שלי: כל עוד סרסורים, אנשי דת ופוליטיקאים יודעים מהו גוף נקבי, גם אני יודע. ברגע שהם יתבלבלו, ברגע שהם יהססו, ברגע שהם יאמצו את הזהירות והאיפוק שהם דורשים מקורבנותיהם, אז אשמח לפתוח את עצמי לדו-משמעות. עד אז – אני מתחנן לפניך. שמור את הסקרנות הפילוסופית שלך ואת העומק המדעי שלך לאלפי השאלות האחרות שלא מרדדות התעללות וזוועות לכדי ניסוי מחשבתי. מה ההבדל בין ידע ואמונה? איך התפתחו חיים? באיזה שלב הופך גבר המאבד את שערו מ”מקריח” ל”קירח”? לך תייג בציוץ שלך את החברה שמוכרת תכשירים למניעת הקרחה וקבל את חוות דעתם על שאלה הרת עולם זו. עזוב את מרכזי האונס במנוחה.