טור חדשות החזית בנוגע למאבק הפמיניסטי באידיאולוגית המגדר יתרכז היום בילדים ונוער. כל הורה כל מי שמבין בפסיכולוגיה התפתחותית יודע עד כמה זה נורמלי ושכיח שאחים מחקים אחיות וההפך, ושילדים בגיל הרך משחקים משחקי תפקידים – כולל של בני המין השני. פמיניזם תמיד היה נגד סטריאוטיפים מגדריים ובעד שגם לבנים מותר לשחק בשמלות ובובות וצעצועים “של בנות”, ולבנות מותר לשחק בצעצועים “של בנים”, שהרי בשורה התחתונה החלוקה היא שרירותית. כמובן יש מגוון סיבות מדוע ילד יכול לומר שהוא בת או שהוא רוצה להיות בת, וילדה יכולה לומר שהיא בן או רוצה להיות בן. בין הסיבות הללו – בנות רוצות יותר חופש ושירשו להן יותר דברים. בנים רוצים שלא יצחקו עליהם כשהם משחקים בבובות. ישנו גם רצון להיות כמו גיבור/גיבורה אהוב/ה, ושמענו אפילו על ילד שאמר שהוא רוצה להיות ילדה וכשאמו שאלה אותו מדוע, הוא ענה כי הוא שמע שבנות חיות יותר מבנים. זה מצב שכיח, שעובר ברוב המקרים עם הגיל. אפילו במקרים בהם יש מצוקה חריפה סביב זה, ממש מצב שמגיע לכדי דיספוריה מגדרית, כל המחקרים שבוצעו ופורסמו בנושא מראים שאצל רוב הילדים עם דיספוריה מגדרית בילדות, היא חולפת לבד (רק בתנאי שאין התערבות רפואית כמו בלוקרים) עם התהליך ההורמונאלי של גיל ההתבגרות. ראו כאן:
http://www.sexologytoday.org/…/do-trans-kids-stay-trans
https://www.frontiersin.org/…/fpsyt.2021.632784/full
יש שתי אוכלוסיות פגיעות במיוחד לדיספוריה מגדרית ונפגעות במיוחד מאידיאולוגיית המגדר שגורסת שיש לאשרר את הזהות ולפעול מייד גם כשמדובר בילדים צעירים מאוד (לא תאמינו כמה צעירים!) במקום לתת לגוף ולנפש להתפתח באופן טבעי ואז לראות, אחרי גיל ההתבגרות, מי עדיין סובל מדיספוריה. האוכלוסיה הראשונה היא בני נוער הומואים ולסביות שנוטים לסבול יותר מדיספוריה מגדרית (לפי תוצאות אותם מחקרים רוב בני הנוער שהדיספוריה המגדרית חולפת אצלם אחרי גיל ההתבגרות גדלים להיות הומואים ולסביות). האוכלוסיה השניה היא ילדים עם אוטיזם. למעשה, מבין הילדים שפונים למרפאות המגדר, ישנו שיעור גבוה במאות אחוזים של ילדים עם אוטיזם – עד פי שש מהשכיחות בכלל האוכלוסיה. הם רואים הכי טוב עד כמה ‘המלך הוא עירום’ ושמגדר הוא המצאה חברתית, והם מתקשים איתו יותר.
https://www.telegraph.co.uk/…/transgender-people
https://www.spectrumnews.org/…/largest-study-to-date
תומכי אידיאולוגיית המגדר ממהרים לתת לבני נוער בלוקרים, בטענת שווא שמדובר בתהליך הפיך שרק נותן זמן לחשוב (ועל כך נשאלת השאלה – אם הילדים כל כך בטוחים בזהותם המגדרית, למה צריך עוד זמן לחשוב?). בפועל, המחקרים מראים שקרוב ל100% מאלו שמקבלים בלוקרים ממשיכים אחר כך להורמונים של המין השני. הסיבה לכך היא שהדיספוריה נמשכת, כי נמנע התהליך ההורמונאלי של גיל ההתבגרות שגורם לפתרונה ברוב המקרים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20646177/https://www.medrxiv.org/con…/10.1101/2020.12.01.20241653v1
למרבה הצער בארה”ב אידיאולוגיית המגדר שולטת ומעבירה את המסר ההרסני שיש דבר כזה “להיוולד בגוף הלא נכון”. כתוצאה מכך ילדים נשלחים לקבל בלוקרים, ובכך בעצם מוסללים למסלול מדיקליזציה לכל החיים שקשה מאד להפוך. לילדים אין אפשרות לתת לו הסכמה מודעת. לעומת זאת באירופה יותר ויותר מדינות מתעוררות ממש בחודשים האחרונים ומתחילות לאסור זאת על ילדים ונוער – כמו בריטניה, שבדיה ופינלנד.
כאן ניתן לקרוא עוד על מה נאמר בפינלנד https://www.nationalreview.com/…/fins-turn…/amp/
כאן בבריטניה https://www.nationalreview.com/…/very-low-evidence-for
וכאן בשבדיה https://www.nationalreview.com/…/major-swedish
ישראל כרגע הולכת למרבה הצער בעקבות ארה”ב. קראנו ממש לאחרונה על דיווחים לכריתת שדיים לילדות בנות 14 בישראל באופן פרטי (הדיווחים היו מפגישה בה נפגשו פעילי אידיאולוגיית מגדר עם שר הבריאות ורצו לגרום לכך שבישראל יכרתו שדיים לבנות 14 במסגרת הטיפול הציבורי), שאיבת זרע לבן 11 לפני הורמונים, שאיבת ביציות לבת 13 לפני הורמונים – כאן בישראל למרבה הצער בציבור שכיחה התפיסה כאילו יש תהליך ארוך ומפורט של סינון ותהליכים ארוכים לפני שמציעים הורמונים לילדים. בפועל הגיע לידינו דיווחים מהורים ישראלים, שדיווחו שאנשי מקצוע הציעו לילד שלהם הורמונים (בלוקרים) על המפגש הראשון.
הנתונים בבריטניה מראים עליה מטורפת של אלפי אחוזים תוך כמה שנים בפניות למרפאות המגדר, ככל שעושים פתולוגיזציה ל”חריגות מגדריות” אצל ילדים: פעם דיספוריה מגדרית הייתה תופעה שהיו רואים כמעט בלעדית אצל בנים בגיל צעיר מאוד. כיום יש מגיפה של בנות שזה מתחיל אצלן בגיל ההתבגרות, והשינוי התרחש תוך שנים ספורות בלבד. גם בבית החולים איכילוב דיווחו שעל כל בן שפונה יש שתי בנות שפונות (כלומר על כל זכר שפונה, שתי נקבות). תומכי אידיאולוגיית המגדר לא תוהים מדוע חל שינוי דרסטי של אלפי אחוזים אצל בנות תוך כמה שנים, וגם לא מתרגשים מכך שנשים מהוות רוב מוחץ מקרב הדיטרנזישנרים – תופעה הולכת וגדלה בקצב מסחרר גם היא: צעירים שמגלים שהדיספוריה המגדרית שלהם כלל לא נעלמה עם השינוי המגדרי, ושזו מעולם לא הייתה הבעיה, אלא טראומות קודמות לא מטופלות או מצוקה אחרת, ומבקשים להפוך את התהליך המגדרי ולחזור לחיות על פי מין הלידה. צפינו בסרטונים רבים של דיטרנזישנריות שמספרן הולך וגדל. המכנה המשותף כמעט זהה – הצעירה הרגישה מצוקה, מכרו לה את הרעיון שזה בגלל המגדר והכל יעלם אם תעשה שינוי מגדרי ושהאפשרויות העומדות בפניה הן שינוי מגדרי או אובדנות. המבוגרים הפקירו אותה ולא הטילו ספק כי הם פחדו יותר לצאת טרנספובים אם יתעקשו לאתגר אותה. עכשיו, כשהיא עם נזקים בלתי הפיכים, בלי שדיים, לפעמים בלי רחם, עם נזקים בלתי הפיכים מהטסטוסטרון – כולל שיעור פנים וקול נמוך, היא נאלצת לטפל בבעיה האמיתית שמעולם לא עברה בירור או טופלה קודם לכן. זה סיפור חוזר ששמענו אותו בגירסאות שונות במאות, אבל יש כאלו כבר עשרות אלפים. כאן ניתן לקרוא על תוצאות איסוף נתונים על דיטרנזישנרים:
https://www.tandfonline.com/…/00918369.2021.1919479
למרבה הצער יש מעט מאד חומר אקדמי על הנושא, כי פעילי מגדר מתנכלים לכל מי שמנסה לחקור את הנושא ולאסוף עליו מידע נוסף. עדויות וסרטוני וידאו יש לאינספור. הנה למשל סיפור אופייני של אישה שחשבה שהיא טרנס והתחרטה.
–https://www.newsweek.com/theres-no-standard-care-when-it
כאמור כל זה לא מדאיג את תומכי אידיאולוגיית המגדר, והם אפילו מגדירים כ’שנאה’ כל העלאת שאלות ודאגה בנוגע לכך. לעומת זאת אנשים טרנסג’נדרים רבים (שהרי אידיאולוגיית המגדר ואנשים טרנסג’נדרים אלו שני מושגים שונים, ויש אנשים טרנסג’נדרים רבים שמתנגדים לאידיאולוגיית המגדר הדוגלת מחיקה של מין לטובת מגדר), קבוצות הורים ואנשים הסובלים מדיספוריה מגדרית שלחו שורת שאלות נוקבות למארגני כנס בנושא סטנדרטים לטיפול באנשים טרנסג’נדרים:
https://www.genderdysphoriaalliance.com/…/open-letter
הם שואלים בין היתר:
1.כיצד בכוונת המארגנים לחקור את השינוי שחל בכך שדיספוריה מגדרית היתה פעם עניין של בנים צעירים, ועכשיו זה בעיקר נערות?
2. כיצד ההנחיות שלהם יקחו בחשבון את המצב בו דיספוריה מגדרית נצפית פעמים רבות במקביל לבעיות אחרות של בריאות הנפש ושכיחות גבוהה מאד של אוטיזם?
3. מה בכוונתם לעשות אל מול המקרים בהם הפניה לטיפול רפואי מתרחשת על סמך הערכה שטחית והתוצאה היא במקרים רבים חרטה?
4. ישנו מחסור רב במחקר בנוגע להאם התהליך אכן מסייע לאובדנות (שכן חלילה גם יכול להגביר אותה). כיצד בכוונתם לפתור זאת?
5. התנהגות חורגת מגדרית בילדות נצפית בקורלציה גבוהה מאד עם הומוסקסואליות. כיצד בכוונתם להגן מפני טיפולי ההמרה של הומואים ולסביות שגורמים לכך שעכשיו הבן ההומו הוא ‘בת סטרייטית’ והבת הלסבית היא ‘בן סטרייט’, מה שיותר מקובל חברתית.
בטקסס הוכרזו ממש לאחרונה ניתוחים ל”שינוי מין” (במרכאות כי לא ניתן באמת לשנות מין) בקטינים כהתעללות בילדים. https://www.courthousenews.com/…/dfps-letter-abbott.pdf
החברה מוכרת את השקר שאפשר לשנות מין, בפועל לא ניתן לשנות מין, והפער בין הציפיות למתרחש בפועל מבחינת תוצאות הניתוח/תהליך על הגוף הפיזי, ואיך החברה תתפוס את האדם מגביר את הדיכאון וגם יכול לגרום לאובדנות.
כמה נקודות בנוגע לאובדנות בקרב אנשים טרנסג’נדרים והטענה של ‘עדיף ילד חי מהמין השני מילד מת’, כי אובדנות זו סוגיה ממש אקוטית, ולמרבה הצער אידיאולוגיית המגדר דוחפת צעירים והוריהם מכוונות טובות לפעולות שעשויות להגביר חו”ח אובדנות במקום להקל על המצוקה.
1. הנתונים על אחוזי האובדנות של כארבעים אחוזים התגלו כלא מבוססים מחקרית. ניתן לקרוא את ההפרכה של הטענות כאן: https://www.transgendertrend.com/the-suicide-myth/, כאן: https://www.transgendertrend.com/a-scientist-reviews…/ וגם אצלנו כאן.
2. נוער וצעירים עוברים אימון אונליין לאיים באובדנות. כאשר התכסיס הזה עובד הוא הופך להיות נראטיב שעובר מפה לאוזן ואף מעודד בגלוי. אם חלילה מישהו אכן אובדני יש לטפל בהקדם באובדנות בנפרד, במקום להיענות לכל בקשותיו פן יאיים באובדנות. הענות מתוך פחד מאובדנות מערער גם את הילד וגם את המבוגר
3. לבלוקרים יש בפני עצמם תופעת לוואי שכיחה של הגברת דיכאון:
https://www.rxlist.com/lupron-side-effects-drug-center.htm
4. טיפול בבלוקרים לא משפר את הבריאות הנפשית:
https://www.bmj.com/content/372/bmj.n356?fbclid
5. מחקרים מראים אובדנות גבוהה בקרב אנשים טרנסג’נדרים גם אחרי המעבר המגדרי: https://journals.plos.org/plosone/article. למעשה, אחרי שפורסם מחקר שמצא שיפור במדדי הבריאות הנפשית כתוצאה מהמעבר, פורסם תיקון לאחר שהסתבר שהממצאים לא מראים זאת כלל ואין סימוכין לטענה זו. ניתן לקרוא על כך עוד כאן: https://www.thepublicdiscourse.com/2020/09/71296/?fbcli
https://www.dailysignal.com/…/transitioning
למעשה יש דיווחים על כך ששיא האובדנות הוא מספר שנים לאחר הניתוח. הנתונים הגיעו משבדיה שבה היחס לאנשים טרנסג’נדרים הוא מקבל מאוד. ישנה סיבה לא מדוברת לאובדנות – לא מדובר במעבר או שינוי או קו פרשת מים שבו אדם עובר ממגדר אחד למגדר אחר, אלא במאבק יומיומי של הגוף. הגוף מנסה להחלים ולאחות, כך שצריך באופן מכאני לעשות פעולות קבועות כדי לשמר חורים שנוצרו באופן קוסמטי והגוף מנסה לסגור וזה גורם לסיבוכים רבים. הגוף מנסה שוב ושוב ליצר את ההורמונים שהוא מתוכנת ליצר, ומתקשה להתמודד עם ההורמונים שהוא לא מתוכנת אליהם. התוצאה היא שתופעות הלוואי הפיזיות הולכות ומסלימות וגורמות למרבה הצער גם לקיצור חיים. אם מפסיקים את התהליך הגוף מנסה לחזור למה שהוא מתוכנת אליו. המאבק הפיזי היום יומי של הגוף שיוצר בעיות בריאות ופעמים רבות הרופאים אינם מיידעים מראש לגבי צורך לנקוט בהליכים לכל החיים (למשל שימוש במרחיבים כדי לשמר את הנאו-וגינה אצל טרנסיות ממין זכר שעוברות ניתוח תחתון). טרנסים רבים מגלים את האמת המרה רק לאחר הניתוח וגם זה גורם לפגיעה בבריאות הנפש.
תומכי אידיאולוגיית המגדר כל כך לא מודאגים מעליה של אלפי אחוזים בפניות תוך כמה שנים, עד שהם מורידים כל הזמן את הגיל של הפתולוגיזציה. הנחיות חדשות שיצאו בסקוטלנד אומרות שהחל מגיל 4 (ארבע) אנשי החינוך לגיל הרך צריכים לקבל את דברי הילד על שינוי מגדרי, גם ללא הסכמת הוריו: https://www.dailymail.co.uk/…/Scotland-let-pupils-aged
מטפלים מרחבי העולם שמנסים להתנגד לכך שמכריחים אותם להציע לילדים רק מסלול אחד – של אישרור הזהות המגדרית והסללה לטיפול רפואי לכל החיים, במקום לטפל בטראומה, בדיכאון ובחרדה, שיכולים להיות בבסיס הדיספוריה המגדרית זוכים לסנקציות, איומים והשתקות. כאן ניתן לקרוא את דבריה של מטפלת מאוסטרליה: https://mobile.twitter.com/taniaamarshall/status/1417610950052433920?s=21&=&fbclid
וכאן סטודנט בריטי לטיפול , פעיל הומוסקסואל, סולק מתפקידו כמתנדב בארגון צדקה לילדים כי הוא דיבר על הנזקים בגישה הזו עבור ילדים ונוער, בפרט הומואים ולסביות: https://www.dailymail.co.uk/…/Man-lost-job-Childline
חדשות טובות – החלטה שמאפשרת למטפלים בארה”ב לא לפעול בניגוד לצו מצפונם בנושא: https://cruxnow.com/…/ruling-blocking-hhs
כאן באתר קיבצנו עוד כמה קישורים שיכולים לסייע להורים במסעם לחפש מידע רלוונטי כדי לתת סיכוי לילד להחלים או להקל על דיספוריה מגדרית במקום להפוך את ילדם למטופל כרוני עם תופעות לוואי קשות וקיצור אפשרי של תוחלת החיים.
קישורים ומידע להורים –https://gc-israel.org/parents/
קישור נוסף לקריאה –https://gc-israel.org/boy_wants2b_girl/
ספר מומלץ, “נזק בלתי הפיך” מאת אביגיל שרייר, שעוסק בנושא ובסיבות של המגיפה של דיספוריה מגדרית בקרב נערות –https://www.amazon.com/…/dp/168451228X/ref=sr_1_1
וכאן יש הרצאה מעניינת מאוד של עיקרי הדברים עם המחברת – התופעה של עליה של אלפי אחוזים בפניית בנות למרפאות המגדר תוך מספר שנים בלבד, ועל ההכרח שמבוגרים יתעדפו את טובת הילדים על פני החשש שלהם מכך שיקראו להם טרנספובים https://m.youtube.com/watch?v=DWbxIFC0Q2o
כאן ניתן למצוא אתר של ארגון של פעילים טרנסג’נדרים שמתנגדים לאידיאולוגית המגדר ומתנגדים למדיקליזציה אצל ילדים – זה הדף של סקוט ניוג’נט, טרנס (ממין נקבה) שבעצמו עבר ניתוחים רבים, שמרכז את כל הנזקים הגופניים שנגרמים לילדים ומבוגרים כתוצאה מבלוקרים ומהורמונים: https://www.trevoices.com/transgendereducation
יש לכן שאלות? רוצות לחלוק? ניתן לקבל מידע נוסף בעמוד הפייסבוק של ג’נדר קריטיקל ישראל (דף חדש, שווה לעקוב ככל שיצטרפו תכנים) https://www.facebook.com/gc.israel, הקבוצה סגורה – ג’נדר קריטיקל למתחילות https://www.facebook.com/groups/109680145406238, וכמובן באתר זה.