כיצד חוש”ן מנסים לאט ובזהירות להכניס את אידיאולוגיית המגדר לבתי הספר

מאת טלי אורלוב

ארגון חוש”ן (חינוך ושינוי) הוא ארגון הסברה של הקהילה הגאה העוסק בעיקר ב”הסברה” על נטייה מינית וזהות מגדרית. הארגון זוכה לתמיכת משרד החינוך ולהכרה רשמית של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ”י) של המשרד. החל משנת 2017 מתוקצבת פעילותו ע”י משרד החינוך, ואתם יודעים מה זה אומר – כספי המיסים שלכם בפעולה. הארגון החל את פעילותו בשנת 1976, ולאחר התארגנות מחדש שונה שמו ב-2001 לשם המוכר היום. חושן הוא ארגון מסוג מוסד ללא כוונת רווח. מתנדבי הארגון בוחרים בכל שנה את דירקטוריון הארגון, האחראי על קביעת מדיניות הארגון ופיקוח על ביצועה. במקביל לדירקטוריון פועל צוות רכזים האחראי על ניהול הארגון ברמה השוטפת. הפעולות החינוכיות של חושן מועברות על ידי מערך של 250 מתנדבים ומתנדבות. הקהל המקבל את ההרצאות של חוש”ן הוא אנשי מקצוע (פסיכולוגים, צה”ל, משטרת ישראל ומג”ב, מורים ועוד) וילדים בין הכיתות ז’-יב’ (גילים 12-18) (לפי ויקיפדיה). במציאות, בכניסה לאתר שלהם ניתן לראות כי הפעילויות וההרצאות שלהם מתחילות כבר בגיל הרך וביסודי. הפעילויות הללו כוללות את הדברים הבאים:

• כיצד מתגבשת זהות מגדרית וכיצד היא באה לידי ביטוי בפועל
• כיצד מתגבשת זהות מינית בגיל הרך
• כלים ליצירת מרחב בטוח ומודע מגדרית
• כיצד הצוות החינוכי משפיע על הילד ועל התפתחות מגדרית
• השפעות הסללה מגדרית בגיל הרך על האינדיבידואל כמתבגר
• הכרות עם מושגים חברתיים: גבריות רעילה לעומת העצמה נשית, תרבות האונס.
• כלים ליצירת מרחב בטוח ושיח מודע מגדר

האינדוקטרינציה לא מוגבלת רק לתלמידים, אלא קיימת גם עבור המורות\ים בבתי הספר היסודיים:

אותו סוג של תוכן מונגש גם לחטיבת הביניים וגם לחטיבה העליונה. לאחרונה (9.2.23) בלשונית “התוכן של חוש”ן” נוסף מאמר קצר של 2 דקות קריאה על לשון פנייה ושם מועדף המונגש לאנשי חינוך, ומציע להם כיצד להתנהל במצבים שבהם תלמיד (בד”כ קטין, פרט לתלמידים בסוף כיתה י”ב) מחליט שיש לו טענות מגדר. חוש”ן ממליצים לפעול בניגוד להוראות של ההורים כיצד להתייחס לילדם שחווה בלבול מגדרי, ואף מעודדים שימוש ציני ב”פרטיות” בקרב אנשי מקצוע שמעוניינים לאשרר ילדים ונוער מבולבלים מגדרית.

בגמול ההשתלמות של צוותי החינוך של חוש”ן, ניתן לאתר את הסילבוס עבור מורים המעוניינים להעשיר את הידע שלהם בהתייחסות לקהילה הגאה, אבל אחד הנושאים הספציפיים שהם יתקלו בו הוא “טרנס בגיל העשרה”. לאחרונה, חוש”ן הוציאו מס’ קווים מנחים עבור משרד החינוך ובקובץ google docs, בו הם ממליצים לשלב את אידאולוגיית המגדר המערבית בבתי הספר בישראל באמצעות משרד החינוך לרבות בקרב מורים, יועצים ופסיכולוגים חינוכיים. בין ההמלצות שלהם נכלל טיפול מאשרר, הסברים על מושגים מונפצים כמו ״גיוון מגדרי״, ״רצף מגדרי״, הפילוג המומצא בין מין למגדר, וכמובן הרמיזה לסודיות של הילדים מפני הוריהם בכל הנוגע לזהותם המגדרית והמינית.

הם מאמינים שתפקידו של בית הספר הוא לאשרר את התחושות של ילדים\נוער בנוגע לבלבול המגדרי שלהם.

דגשים להתייחסותם לקטינים ובפרט על גיל:

1. חוש״ן מזכירים לאנשי הצוות הטיפולי והחינוכי כי החל מגיל 15 אין צורך לקבל אישור מההורים לגבי שינוי שם הילד/ה ברשומות הבית ספריות.

2. הם מזכירים במסמך כי החל מגיל 16 אין חובה בהסכמת ההורים ל״התאמה מגדרית״.

הם מציעים מפורשות למטפלים לאשרר את זהותו המינית של התלמיד, ומציעים להימנע מלהציע כי הילד חווה שלב מסיום בחייו המעורר בו בלבול (כמו למשל, ואני סתם זורקת, גיל ההתבגרות). הם מעוניינים לאפשר לתלמיד להכתיב להם את הטיפול ולא להפך (״למה את/ה זקוק ממני?/״איך את/ה רוצה שאפנה אלייך?״) ומעודדים הסתודדות והדרגתיות (״בינתיים נקרא לך בלשון המועדפת/בשם המועדף רק פה״/״תרשום את השם שתרצה רק במבחן״).

מילון המונחים:

1. קיימת הפרדה בין מין (מוגדר כ״מין ביולוגי״) למגדר (״שייכות חברתית של אדם למין״).

2. מנסים לנרמל ערכים כמו ״סיסג׳נדר״ (אדם רגיל ללא טענות מגדר), ומוצגים קונספטים כמו ״רצף בין זכר לנקבה״ במושג מין ביולוגי.

3. אינטרסקס מוגדרים כאנשים ש״לא ניתן להגדיר כזכרים/נקבות״ (מה שעובדתית לא נכון, שכן המוטציות הגנטיות האינטרסקסיות גם הן מתחלקות לאלו הייחודיות לזכרים ולאלו הייחודיות לנקבות).

חוש”ן מאמינים שהתפקיד של בתי הספר ובעלי מקצוע (מורים, יועצים, פסיכולוגים וכיוב’) הוא לאשרר את טענות המגדר של ילדים ונוער ולהנגיש להם את האידיאולוגיה. אני רוצה שתבינו משהו חשוב, זה כבר כאן. זה לא משהו שנכתב בתור סיפור אגדה ממוחו הקודח של טרנס אקטיביסט חסר השפעה. אלו חוש”ן, זהו ארגון שלא פעם ולא פעמיים קיבל במה במסגרות חינוכיות ונציגים ונציגות שלו מדברים גם בפניי ילדים ונוער, והם עושים את זה כבר שנים.

זה לא בארה״ב, לא בסקוטלנד, ולא בבריטניה, זה בישראל. וזה לא בתל אביב, גבעתיים או הרצליה, זה משרד החינוך – שידו בכל. האסטרטגיה שבה חוש״ן משתמשים היא מעניינת, ואני מודה, לרגע נשביתי בה בעצמי.
השימוש בילדים ונוער שעשויים להיות הומוסקסואלים וביסוקסואלים כסוס טרויאני בלבלה גם אותי. השילוב הבלתי פוסק של נטייה מינית הניתנת לאימות ביולוגי עם הבדיות שגורמת דיספוריה מגדרית והמקדמים שלה ללא ספק תוכל לבלבל כל קורא ממוצע שלא מתעמק יותר מדי בפרטים. אבל כאן זה לא המצב. הגיע הזמן להנגיש את המידע הזה לציבור.

זה לא דבר שנתפס כמוזר רק בקרב אנשים מכל דת שהיא, ולא אקסקלוסיבי לאנשים ימנים, זהו קרב על המציאות, הנורמה, והבטיחות שלנו.