איך הפכתי (או תמיד הייתי) ג’נדר קריטיקלית

איך הפכתי (או תמיד הייתי) ג’נדר קריטיקלית

מאת חברת קבוצה בפייסבוק, התכתבות עם משתמש שטען שטרנסים זה “עושר וגיוון”.

נשאלתי מה קרה לי, מדוע שיניתי חברבורותיי. הנה התשובות שלי – מה שקרה לי זה שהתעוררתי ממציאות שחשבתי שישנה (טרנסים מכירים במין ביולוגי, זו תופעה נדירה אצל ילדים) למציאות של הכחשה של מין ביולוגי ומדיקליזציה של ילדים על ספידים. לא אני השתניתי, המציאות השתנתה. מעולם לא מכרתי למישהו שבאמת אפשר לשנות מין.

ידוע לי שמרוב הדיספוריה המגדרית בילדות מחלימים. ידוע לי שאפשר להחלים מדיספוריה מגדרית אם מטפלים במה שעומד בבסיסה. שמעתי עדויות רבות של החלמה מדיספוריה מגדרית בעקבות טיפול בטראומה, או בהומופוביה עצמית למשל. אני עוקבת למעלה משנה בקבוצת הורים שמקבלים את ילדיהם מבלי לאשרר אותם, ונתקלתי כבר בעשרות אם לא במאות במצטבר סיפורים של ילדים ונוער שהחלימו מדיספוריה מגדרית. מצער אותי לקרוא כל אדם שסבור שהמסר ״אם ילד אוהב ורוד ונסיכות ובנות ים הוא בעצם בת!״ הוא מסר רצוי מקדם או מתקדם. אם הייתי נתקלת בזוועה המיזוגנית שמרנית הזו בזמנו הייתי מתקוממת על הזוועה עד אז. בקיצור, 0 חברבורות אצלי התהפכו.

בהערת שוליים – משפחה הומופובית שמזדעזעת מבן נשי ומריצה אותו לשינוי מין ועכשיו הוא ״בת סטרייטית״ היא לא ״משפחה שמקבלת ילד כפי שהוא״. להיפך! בקבוצה להורים קראתי כמה פיקטיבית החלוקה בין ״או זורקים חלילה ילד מהבית או מקבלים שהוא מה שהוא אומר והיידה מדיקליזציה״. קראתי עדויות של מאות הורים שאוהבים את ילדיהם ולכן מקבלים אותם ותומכים בהם בלי מדיקליזציה ובלי לאשרר, רק עם טיפול בהפרעות נלוות (למרבה הצער נעשה יותר יותר קשה למצוא בחו״ל מטפל לא מאשרר), מנתקים אותם מהרשתות החברתיות, והילדים החרדים והמדוכאים (רובן ילדות) מתאוששים ומשתפרים ומקבלים את עצמם ומחלימים.

אז אחרי מאות עדויות של הורים ושל דיטרנזישנרים שחלקם החלימו מדיספוריה מגדרית וחלקם שיתפו איך המעבר לא שיפר את הדיספוריה או אף הסלים, ואחרי כל המחקרים שקראתי על החלמה מדיספוריה מגדרית בילדות, ואחרי שראיתי מה הקריטריונים ההזויים היום להגדרת דיספוריה, ועד כמה שטחי וקצר תהליך ה״אבחון״ יכול להיות, אני מתנגדת נחרצות למדיקליזציה בילדים. אני תומכת בלאפשר לכל צעיר הזדמנות להחלים מדיספוריה מבלי מדיקליזציה, תומכת בפסיכותרפיית חקר, ובלוודא שמבוגרים שמגיעים לתהליך נותנים הסכמה מודעת – כלומר ברור להם שהם לא באמת משנים מין, וברור להם מה הנזקים הבריאותיים הכרוכים בכך.

לצערי להתרשמותי נדיר שזה מה שקורה היום. אם קפיצה של אלפי אחוזים בפניית נערות למרפאות מגדר לא מדליק לך נורה, אם עשרות אלפי משתתפים בקבוצות מתחרטים (רובן מתחרטות) לא מדליק לך נורה, אם מדיקלזציה על ספידים לא מדליקה לך נורה, ואם גברים שטוענים שהם נשים לכל דבר ולא mtf לא מדליקים לך נורה, לדעתי לוח הבקרה שלך מאד לא מכויל. אבל מאאאאאד.

התעוררתי ממה שמכרו לי – שזה המשך טבעי של התמיכה שלי בהומואים ולסביות, כדי לגלות אידיאולוגית מגדר הומופובית ברמות שפוגעת בין היתר בעיקר בהומואים ולסביות. אם מה שהולך היום (שזו הנפצה חדשה לחלוטין של כמה שנים בלבד), היה הולך אז, הייתי מתעוררת כבר אז. אם גברים הטרוסקסואלים היו טוענים שהם לסביות ומתנכלים ללסביות כבר אז, הייתי מתעוררת כבר אז. אם אז היו אומרים לילד שאוהב ורוד ונסיכות שזה אומר שיש לו נפש של בת והוא יכול להיות בת, הייתי מתעוררת כבר אז. אם היו נותנים לגברים לשחק בספורט נשים או לחשוף את הפין שלהם בחדר ההלבשה של נשים כבר אז, הייתי מתעוררת כבר אז. אם היו מכניסים עברייני מין לכלא נשים כי הם טוענים שהם מרגישים נשים כבר אז, הייתי מתעוררת כבר אז.

אז וגם היום אני מאמינה שלאנשים טרנסג׳נדרים מגיעות זכויות אדם. מגיעים להם קשרים זוגיים וחברתיים מכבדים, תעסוקה בלי לפול לזנות חלילה, וקשר אוהב עם המשפחה. מתברר שזו כיום ההגדרה לשנאה. להזדהות כדמוגרפיה שלא שייכים אליה זו לא זכות אדם.

לסיום, אני חברה במספר קבוצות של אלפי נשים מכל העולם ומה שמשותף לרובנו זה שתמכנו בעבר באנשים טרנסג׳נדרים, כשחשבנו שזה סוגיה של זכויות אדם של קבוצה חדשה, והתעוררנו כשגילינו אידיאולוגית מגדר הומופובית, מדיקליזציה של ילדים, ופגיעה אנושה בזכויות נשים.

לא הבנתי את הגזלייטינג. מדיקליזציה לילדים זה ההפך מ״שירותים רפואיים״. בוודאי שלאנשים טרנסג׳נדרים מגיעים שירותים רפואים, שצריכים כמובן לשקלל את המין, כי הצרכים הרפואיים של נשים על טסטוסטרון שונים דרסטית משל גברים, וצרכים רפואיים של גברים על הורמונים שונים דרסטית משל נשים. למעשה, זה מזעזע שנותנים לאנשים עם דיספוריה מגדרית כאלו טיפולים נסיוניים עם כאלו תופעות לוואי בלי ליידע אותם בכל ההשלכות – וידוע לי אישית שלא מיידעים בכל ההשלכות. זה אחד הדברים שאני מכה עליהם על חטא.

במקום בו נשים וילדות נמצאות בעירום ופגיעות, לא צריכה להיות כניסה לגברים, לא משנה איך הם מרגישים מבפנים. אם יש אנשים טרנסג׳נדרים שלא יכולים להיכנס לשירותים על פי מין (למרות שגברים טרנסיות בחו״ל שמכבדים נשים סיפרו לי שמעולם לא נתקלו אישית באלימות בשירותי גברים, וכל המקרים של אלימות כלפי גברים טרנסיות ששמעו עליהם היו מצד גברים כלפי גברים טרנסיות שהשתמשו בשירותי נשים), אז צריך מרחב נוסף יוניסקס – נוסף, לא במקום. שרותי נשים לא נועדו לתת אשרור לתחושות של גברים על חשבונן.

אני מקווה שאתה כותב מבורות ולא משקר ביודעין. אני עם דוקטורט בעבודה סוציאלית (כן כן), ועוקבת אחרי המחקר והעדויות מהשטח שנתיים וחצי, ואני יודעת שהנתונים שלי לא מוטים ולא מסולפים. כמה אבסורדי והזוי לחשוב שמה שלא שמרני זה לומר שבן שאוהב ורוד ונסיכות הוא עם נפש של בת/מוח של בת (המצאות מנותקות מהמציאות הביולוגית), ולהתקומם על זה זה ״שמרני״. האם הצטרפת לכת של הגדרת מושגים מחדש, בו מוח של בת כי ילד אוהב ורוד זה ״מתקדם ועולם טוב יותר״, ואמירה שילד יכול לאהוב מה שבא לו זה לא אומר שהוא לא ילד זה ״שמרני״?

הכרה במין ביולוגי זו לא מחיקה, להעמיד פנים שמאז ומעולם לא הכירו במין ביולוגי זו מחיקה – של ההיסטוריה. להעמיד פנים שבאמת משנים מין והאדם הופך לבן המין השני לכל דבר – זו הנפצה של שנים ספורות בלבד. בעבר היו אנשים טרנסג׳נדרים כמובן, אבל הם לא הכחישו קיום מין ביולוגי, ולא התבריינו על סביבתם. אדם עבר או שלא עבר, ושניהם סבבה, ותגובת הסביבה הייתה מובנת. התופעה של בחורים מזוקנים הטרוסקסואלים שמצווחים שהם אשה לסבית לכל דבר זה גם הנפצה של כמה שנים, וממש לא חלק מעולם טוב יותר.

הרגת אותי עם ההגדרות המעוותות של “עושר” ו”גיוון” – במקום שילד יאהב איזה צבע שבא לו ומה שבא לו, לדעתך יש לדחוף אותו למיטת סדום של מוח ונפש של בת ולעשות לו מדיקליזציה קוסמטית שיראה דמוי בת, ולתפיסות הנוקשות של מה בן מה בת מה מוח של בן מה מוח של בת, יחד עם יאללה, עכשיו לקרקס את הגוף בהתאם – צריך לכרות משם ולהשתיל מכאן כי העדפות ורגשות כאלו חייבים להיות רק בגוף שנראה מאד ספציפי. לזוועה הדיסטופית הזו אתה קורא “עושר וגיוון”. זה פשוט נלעג.

אני הרגשתי זיקה ושייכות כשהסיסמה היתה I am who i am שזו סיסמה של עושר וגיוון. עכשיו הסיסמה היא I am who i say i am, פלוס התבריינות על האישה שלא מוכנה לקבל את הברנש כאישה לכל דבר במלתחות שלה. שנינו מכירים מטפלים – לפחות שניים מהם נותנים הורמונים כבר בפגישה הראשונה. בעצמי שוחחתי עם אמא ישראלית שסיפרה לי איך לקחה את הבת שלה עם דיספוריה מגדרית לאחת מהם, שהציעה בפגישה הראשונה הורמונים. היא לקחה משם את הבת, התחברה לקבוצות תמיכה של הורים בחו״ל, עשתה אבחנה לאוטיזם. הבת אכן על הרצף, והאם תמכה בה באהבה וברגישות עד שהבת החלימה מהדיספוריה המגדרית כאן בישראל.

אז אני מקווה שהמידע המסולף שאמרת כאילו לא מציעים לנוער בישראל הורמונים כבר בפגישה הראשונה הוא מחוסר ידיעה שלך ולא סילוף ביודעין. יש סיפורים כאן בישראל על בת 14 שכרתו לה שדיים, ובן 11 שנשלח לשאיבת זרע לפני הורמונים ובת 13 לשאיבת ביציות לפני הורמונים. אז או שהחיבור שלך לשטח הוא לא מה שחשבת, או שמטרתך תעמולה ביודעין, מה משניהם? אני חוששת לצערי הרב שהשני הוא הנכון, לאור הניו-ספיק שבו לאהוב ורוד זה מוח של בת זה “עושר וגיוון, להתנגד לכך זה “שמרנות”, ולכתוב על הנזקים באידיאולוגית המגדר זה “אלימות”.

מביש ומקומם.