דו”ח “הלוויתן של הטרנסג’נדריזם”

26 באפריל, 2023, תרגום מאת נעמה עציץ

מקור:

https://pitt.substack.com/p/lets-read-the-transgender-leviathan

כולנו צריכים לקרוא ולהפיץ את “הלוויתן של הטרנסג’נדריזם”, דו”ח בן 40 עמודים שנכתב עבור הארגון American Principles Project מאת פדרו גונזלס במגזין Chronicles. למרות שהוא נכתב על ידי מישהו מהימין, דו”ח “הלוויתן” הוא מקיף והוגן, והוא מערב אנשים, תאגידים ומוסדות מכל הקשת הפוליטית. 

עמוד השער של הדו”ח כבר מתחיל לירוק אש:

היו הרבה ניסויים רפואיים איומים באמריקה, אבל לאף אחד מהם לא היה את השילוב הקטלני וההרסני של אידיאולוגיה, פוליטיקה ורווחים – שחודרים לתוך התרבות. ניתוח הלובוטומיה היה רווחי, אבל לא היו לו שום אידיאולוגיה או תנועה פוליטית שתמכו בו. האאוגניקה הייתה אידיאולוגיה ותנועה פוליטית, אבל לא היו לה רווחים שניתן היה להשקיע מחדש בלובי החקיקה. לטרנסג’נדריזם יש את השילוב המנצח והוא הופך את התנועה להרבה יותר קשה להבסה, למרות הפגיעה הברורה שלה באנשים והיעדר כל מדע או נתונים לגיטימיים המגבים את עקרונותיה המרכזיים.

התוכן של הדו”ח:

1 המטופל הראשון

2 רפואה גרועה

3 רפואה גדולה

4 הם מחפשים את הילדים שלך

5 הפוליטיקה של הטרנסג’נדריזם

6 הדבקה חברתית

7 ממשיכים קדימה

לאחר מכן ישנם שבעה עמודים של הערות שוליים המכילות 170 הפניות וקישורים.

אני הורה לילד שהזדהה כטרנס בנערותו. כמו רוב ההורים, הכרתי חלק מהשמות, הנושאים והעובדות המופיעים בדו”ח, אבל הרבה ממנו הפתיע אותי. למשל, הקשרים בין השדולה הטרנסית לדמויות פוליטיות אדומות (נ”ע: רפובליקניות). גונזלס מתאר את הפיתוי של הרווחים מהטרנסג’נדריזם כבעיה אוניברסלית שלא ניתן לעמוד בפניה: ‘כן, באמריקה הכחולה (נ”ע: הדמוקרטים) זה יותר גרוע, אבל זה קיים אצל כולם.’ 

“כמות הכסף שעוברת דרך תאגידים, ארגונים לא ממשלתיים, PACs (ארגוני שדולה פוליטיים) וממשלות היא מדהימה; מספר האנשים בעלי העוצמה שמעורבים כאן הוא אינספור והוא כולל רפובליקנים ודמוקרטים”. (עמוד 5) לנשיא טראמפ “יש קשרים הדוקים” עם לוביסט שמרוויח הרבה כסף הקשור ללופרון (נ”ע: הבלוקר העיקרי שנותנים לילדים).(עמוד 17, 24) 

גם אבוט, מושל טקסס, ופטריק, סגן המושל, מרוויחים מכך הרבה. (עמוד 18) 

לא ידעתי את זה. האם אתם ידעתם? 

הנכונות של גונזלס לבקר את כולם, כולל את המחנה שלו, מגבירה את האמינות שלו בעיני.

את הדוח ניתן להוריד בחינם כקובץ PDF מעמוד זה, או ישירות מהקישור הזה. יש בו 40 עמודים ו-14,000 מילים, זה ארוך מכדי לקרוא באינטרנט, לכן הדפסתי עותק בשחור-לבן בחנות UPS המקומית תמורת 7$.

מחשבות

דו”ח “לוויתן” הוא כלי נשק רב עוצמה נגד אידיאולוגיית הטרנס מכמה בחינות, כולל הרטוריקה הבועטת שלו, התובנות וההקשרים, כמו הקשר המשולש בין ניתוח הלובוטומיה, האאוגניקה והטרנסג’נדריזם. הדו”ח מלא בעובדות וגובר על ניתוחים אחרים על טרנס, ויש בו הערות שוליים טובות. זהו מכרה זהב של הפניות וקריאה עתידית.

אבל תהיתי אם “לוויתן” עשוי לאותת משהו גדול יותר, היערכות מחודשת – מה שהפודקאסט “מרטיר מייד” מכנה “התהוות חוקתית מחודשת בנוגע לנורמליות, לאחר שהאליטות הביו-לניניסטיות* עשו ערבוביה מהדברים”.

רוב האמריקאים משתייכים מבחינה פוליטית לקואליציה גדולה. בשלב מסוים, חלק אחד בקואליציה (נ”ע: בקבוצה הפוליטית) שלכם עשוי לעשות משהו שמזעזע אתכם, ובאותו הרגע אתם יכולים לבחור לקום ולהזעיק את החברים. גונזלס עושה את זה כאן. לחלק מהאנשים זה קל יותר מלאחרים. מאמרים מהאתר PITT (שממנו תורגם המאמר הזה) מבהירים שבכל הנוגע לאידיאולוגיה טרנסית, לימין יש יותר כוח התנגדות מאשר לשמאל, אבל גם שם זה עדיין דורש התנגדות פעילה כלפי חברי הקבוצה הפוליטית שלכם.

גונזלס הוא ימני, וזה לא מפתיע שהוא מבקר את האידיאולוגיה הטרנסית. מה שמפתיע הוא שהביקורת שלו היא אנטי-קפיטליסטית ומפנה את האצבע למנהיגים האדומים (נ”ע: הרפובליקנים/הימניים). והוא לא לבד: דה-סנטיס, המושל הרפובליקני של פלורידה, ציין נקודה דומה: “השמאל המודרני נטש את העיקרון לטובת הכוח. כל עוד תאגידים גדולים עוזרים לקדם את האג’נדה ה”נאורה” של השמאל, השמאל מוכן לעשות את מה שהם רוצים”. אבל אז פנה דה-סנטיס למפלגתו שלו: “הרפובליקניות התאגידית של המשמר הוותיק לא עומדת במשימה שעל הפרק. במשך עשרות שנים ניהלו נבחרי הרפובליקה הממשלתיים קמפיין על פי עקרונות השוק החופשי אך פעלו כתאגיד… אבל מדיניות שמועילה לאמריקה התאגידית לא בהכרח משרתת את האינטרסים של האנשים והכלכלה של אמריקה”.

האם תנועת הטרנס הצליחה בזה? האם אידיאולוגיית הטרנס טרפה את קלפי המשחק? האם זה הופך קטגוריות ישנות ללא רלוונטיות? האם אנטי-מגדר זה נושא שמאל-ימין? האם שמאל-ימין בכלל משמעותי כאן?

לפני ארבע שנים מצא את עצמו ארגון הנשים הפמיניסטי רדיקלי WoLF נדחה משורות השמאל, אז הוא חבר לארגון השמרני The Heritage Foundation. מגזין ‘כרוניקלס’ הימני נשמע היום כמו בטאון השמאל הפרוגרסיבי. מה נסגר? האם התגובה נגד אידיאולוגיית המגדר גרמה לכך? אם כן, אם אידיאולוגיית המגדר משנה את כל ההגדרות של מי אוייב ומי בעל ברית? האם “בעלי ברית” לא צריכים לעצור ולעשות חשבון נפש? האם אידיאולוגיית המגדר היא רדיואקטיבית?

האם ראיתם את הצעת חוק 952 החדשה של הסנאט של פלורידה: טיפול בדיספוריה מגדרית במימון המעסיק? העברת אנשים מעבר מגדרי היא גם רווחית וגם בסיכון נמוך. לכן היא חייבת להפוך לסיכון כלכלי. הצעת חוק זו “הופכת את תנועת המעבר המגדרי על ראשה בכך שהיא דורשת ממעסיקים המספקים כיסוי להליכי מעבר מגדרי לספק גם כיסוי לביטול המעבר”. זו הצעה הוגנת על פי הגדרה, אם המעבר המגדרי הוא נדיר כמו שטוענים טרנס-אקטיביסטים, מי יכול להתנגד להצעת החוק הזו? אבל אם החוק הזה יעבור, פתאום יהיה יקר להיות “בעל ברית” של תנועת הטרנס. כמו שצריך.

---

הערות שוליים:

1. לויתן בוצע בחסותו ופורסם על ידי “פרויקט העקרונות האמריקאיים”. מדובר בצוות חשיבה שמרני פופוליסטי שהוקם ב-2009 על ידי פרופסור מאוניברסיטת פרינסטון בשם רוברט פ. ג’ורג’, הפוליטיקאי וכותב הנאומים ג’ף בל, והאסטרטג הפוליטי פרנק קאנון. שון פילר הוא יו”ר הארגון וטרי שילינג, בנו של חבר הקונגרס המנוח של אילינוי בובי שילינג, הוא הנשיא שלה.

2. המחבר הראשי של הדו”ח, פדרו ל. גונזלס, הוא עורך שותף ב-Chronicles: A Magazine of American Culture. הוא כתב עבור The New York Post, The Washington Examiner The Spectator ו-The National Interest. הוא קיבל מלגת לינקולן ממכון קליירמונט (ה) ומלגת Haggerty-Richardson ממכון השותפות השמרנית. גונזלס הוא בחירה מעניינת לכתיבת הדו”ח הזה. הוא סופר צעיר ומבטיח ממרכז ארה”ב ונחשב ‘בולדוג’ בין הוגי הדעות הימנים. הוא גלוי לב ללא חת, ולפי ארגון “פרויקט העקרונות האמריקאי” זו הסיבה שהם שביקשו ממנו לכתוב את הדו”ח.

• ביולניניזם (bioleninism) זו ההתארגנות של אנשים לא מושכים או דחויים מבחינה חברתית בגלל כל מיני סיבות, המתארגנים כדי ליצור השפעה חברתית.