26 באוגוסט 2022
תרגום מאת נעמה עציץ. קישור למקור.
אנחנו באוגוסט, ובדיוק כמוכם, גם אני מתכוננת לשנת הלימודים החדשה, אבל אולי בניגוד אליכם, אני מגיעה אליה עם הרבה חשש. זה מכיוון שיש לי בת המזדהה כטרנס (שאת הכינויים שלה אתם כביכול מסתירים ממני, למרות שאני כמובן יודעת) שנכנסת לשנתה האחרונה בבית הספר שלכם, ובסתיו הקרוב אחיה הצעיר מתחיל את השנה הראשונה שלו אצלכם.
הבן שלי לא יודע על ההזדהות הטרנסית של אחותו. הוא לא מבין שהיא סובלת מדיספוריה מגדרית (GD), למרות שהיא מכריזה בקול רם בכל הזדמנות שיש לה שהיא ביסקסואלית ולכן גם בעלת זהות קווירית. יש לה חברה מקסימה שהוא מכיר ואוהב. הוא מכבד לחלוטין את המצב.
הסיבה שהוא לא יודע על זהותה הטרנסית היא שבעוד שאנחנו מאמינים שלבת שלנו יש דיספוריה מגדרית (ולמעשה, זה די ברור שזו דיספוריה מגדרית מהירה – ROGD, בהתחשב בכך שמעולם לא הייתה לה מצוקה מגדרית לפני גיל 13, משהו שבית הספר שלך כנראה לא יודע לגביו, וגם סביר להניח שאתם לא יודעים שהיא מטופלת במרכז לבריאות הנפש בשל תחלואה נלווית ידועה של דיספוריה מגדרית), אנו יודעים, כפי שהוכח לאחרונה על ידי דו”ח הביניים של קאס שיצא בבריטניה, שישנן דרכים רבות להיכנס ולצאת מדיספוריה מגדרית.
עם זאת, בית הספר שלכם החליט שיש רק פתרון אחד לבת שלי: מעבר חברתי. זאת למרות שמעבר חברתי הוא התערבות פסיכו-חברתית רבת עוצמה, בדומה לטיפול רפואי, שצריך לעשות רק בהתייעצות איתנו, ההורים שלה, הרופא והמטפל שלה. אחרי הכל, אתם מבקשים את רשותי לתת לבת שלי אקמול, או אם היא יכולה לצאת לטיול שטח, או אם היא זקוקה להתאמות מיוחדות בגלל משהו כמו זעזוע מוח או חרדה (שלעולם לא יאובחנו מעצמם, כפי שקורה כמעט תמיד בימים אלו עם דיספוריה מגדרית, למרות שזהו מצב פסיכולוגי המופיע ב-DSM-5).
את ההחלטה הטיפולית הזו קיבלתם במסווה של קוד זכויות האדם והרחקתם את בעלי ואותי מהתהליך, למרות שאחרי חודש יוני הבא אתם לעולם לא תצטרך להתמודד עם ההשלכות, הכוללות את הסיכוי הגבוה של נטילת הורמונים חוצי-מין לכל החיים, מדיקליזציה של הורמוני מין עם הרבה תופעות לוואי ארוכות טווח ולא ידועות ו/או כריתת שד כפולה של שדיים בריאים (אפשר לקרוא לזה בשם הכיפי יותר – “ניתוח עליון”, אבל אנחנו צריכים לקרוא לזה בשמו האמיתי). זה עתה התרחשה התנגדות לטיפולים אלו בבריטניה עם סגירת מרפאת המגדר לנוער בטביסטוק מהסיבה שמדיקליזציה כזו היא “לא אופציה בטוחה או בת קיימא לטווח ארוך”, לטובת גישה “הוליסטית” יותר הכוללת שירותי בריאות הנפש.
זה שאתם מחליטים מה הכי טוב לילדה שלי למרות ההתנגדויות שלי, מכונה טריאנגולציה.
(נ”ע: טקטיקה מניפולטיבית בה אדם אחד לא מתקשר ישירות עם האדם השני, אלא משתמש באדם שלישי כדי להעביר מסרים לאדם השני ובכך ליצור משולש. מתייחס גם לסוג של פיצול, שבו אדם אחד עושה מניפולציה על מערכת היחסים שבין שני אנשים אחרים, באמצעות שליטה בתקשורת ביניהם. טריאנגולציה באה לידי ביטוי גם במניפולציה המכונה הפרד ומשול).
כל זאת, למרות מאמר שפורסם לאחרונה וכותרתו: “לא הסטטוס של מעבר חברתי מנבא תפקוד פסיכולוגי, אלא יחסי חברות ותפקוד משפחתי, במדגם קליני גרמני של ילדים עם דיספוריה מגדרית . והוא אומר:
בעיות חברתיות ותפקוד משפחתי גרוע היו קשורים באופן מובהק לליקויים בתפקוד פסיכולוגי, בעוד שמידת המעבר החברתי לא ניבאה באופן משמעותי את התוצאה. לכן, על פי התוצאות הנוכחיות, לא ניתן היה לתמוך בטענות שאישרור מגדר באמצעות מעבר חברתי מועיל לילדים עם דיספוריה מגדרית. במקום זאת, המחקר מדגיש את החשיבות של תמיכה חברתית אינדיבידואלית הניתנת על ידי חברים ומשפחה, ללא תלות בבחינת אפשרויות נוספות של מעבר מגדרי במהלך הטיפול.
אולי אתם תנסו לדחוף לעברי מאמר שפורסם לאחרונה, הטוען שרוב הילדים שעברו מעבר חברתי לא נסוגו מהזהות הטרנסית שלהם, אבל אותו מאמר גם מוכיח את הנקודה שמעבר חברתי עשוי לבסס את הזהות הטרנסית אצל ילד, בעוד שאם נוקטים בגישת “נחכה ונראה” תחת השגחת הורים אוהבים, יש סיכוי של כמעט 90% שתתרחש נסיגה באופן טבעי:
“כשאוספים יחד את כל הנתונים, הם מציעים שאם לא תעבירו ילד חברתית, אתם תקטינו את הסבירות לתרופות ותגדילו את האפשרות שיהיה לכם ילד הומו; ואם אתה עושים מעבר חברתי לילד, אתם עלול להגביר את הסבירות לזהות טרנסית מתמשכת עם התערבויות רפואיות לכל החיים. נראה שמעבר חברתי הופך את מה שאולי היה זמני – לקבוע. זה ידוע בשם טיפול יאטרוגני: הטיפול יוצר את המצב.” (ההדגשה שלי)
אולי אתם תגידו לי שזה לא יכול להיות דיספוריה מגדרית מהירה, כי המחקר האחרון של ג’ק טורבן טוען שהיא לא קיימת. עם זאת, המחקר הזה נקטל מאוחר יותר באותו השבוע על ידי פרופסור באוקספורד. אתם גם עשויים להגיד לי שהידיים שלכם כבולות בגלל חוק זכויות האדם, חוק הבריונות או חוק הזכות והשוויון. עם זאת, על פי ניתוח בריטי זה, סביר להניח שזו תהיה פרשנות שגויה של חוקים אלה:
“תמיכה במעבר חברתי מלא בבתי ספר אינה תואמת את השמירה על ילדים וחובת הזהירות שיש לבתי הספר כלפי כל תלמידיהם. בתי ספר אינם מרפאות, ומורים אינם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש: לא מתפקידם לפקח על התערבות פסיכו-סוציאלית עם השלכות כה חמורות. היבטים רבים של מעבר חברתי מהווים סיכונים חמורים בנוגע להגנת הילד המזדהה כטרנס. ביינדינג (נ”ע: משטיחי חזה) למשל, עלול לגרום לנזק קבוע. ילד שעבר מעבר חברתי טרום גיל ההתבגרות, יפחד באופן טבעי מבואו של מה שמוגדר כעת כ”שגוי” – גיל ההתבגרות, והוא יהיה בעל סבירות גבוהה יותר לדרוש הורמונים חוסמי גיל התבגרות.
אז לפחות תרסנו את המורים והתלמידים, האקטיביסטים הרדיקליים שלכם, ואל תאשימו אף תלמיד ב”טרנספוביה” או תפעילו עליו סנקציות משמעת בגלל שהוא ממשיך להשתמש בשמות והכינויים של אחותו הגדולה שהחזיקה אותו ביום בו הוא נולד, ואותה הוא מכיר כל חייו ורואה כמעט מדי יום. אתם יכולים ללגלג ולומר שזו לא דאגה לגיטימית, אבל אני כאן כדי לומר לכם שזה כן. אני מכירה אישית מישהו שזה קרה לילד הצעיר שלו, ומדי שבוע מתפרסמות חדשות נוספות על הישג חינוכי שכזה. אפילו הוושינגטון פוסט השמאלני סוף סוף מדווח על כך.
לאותם מורים אקטיביסטים שחושבים שהם מצילים ילדי להט”ב מהוריהם המרושעים:
אתם כנראה חסרי תקווה ומאמינים באמת בתסביך המושיע שלכם, אבל לאותם מורים שמתלבטים, שתוהים מה קורה ומדוע ההורים לא כלולים בתהליך, אותם אלה שפשוט מורידים את הראש ועושים את עבודתם, אלה שבכל אסיפת הורים מסתכלים לי בעיניים ומשקרים לי ישירות בנוגע לשמה של בתי – מכם אני מבקשת להצמיח עמוד שדרה ולדבר עם המנהלת ועמיתיכם לעבודה. ספרו להורים את החששות שלכם, ספרו להורה שהילד משתמש בשם וכינויים אחרים. תהיו כמו המורה האמיצה הזו.
הילדים פגיעים ומבולבלים, מדובר בקטינים! בעלי מוח שעדיין לא מפותח ועדיין יוצרים את זהותם!
ההורים שלהם צריכים אתכם.
בית הספר שלכם כבר זרע מספיק הרס במשפחה שלי, הוא יצר חיץ בקשר ההורה-ילד הטבעי שלנו והפך אותי לרעה בסיפור. אני לא אתן לכם להתערב במערכת היחסים שלי ושל ילד אחר שלי. אחד הספיק.
בכבוד רב,
כל הורה לתלמיד בבית הספר שלכם המזדהה כטרנס.
נ.ב. אני מפצירה בכם לקרוא את שתי ההנחיות הקצרות של Genspect לבתי ספר ומעבר חברתי בנוגע לגישה הגיונית ורציונאלית בנושאים אלה.