כשעולה נושא הקשור בטרנסג’נדרים – למשל שילוב טרנסיות בספורט נשים, כניסה למקלחות או בתי כלא, ישנן כמה תגובות שתוהות למה אנחנו לא “מכבדות את המגדר” או משהו בסגנון. זה שוב מזכיר לנו עד כמה המושג “כבוד” שונה כשהנשים מבקשות אותו לעומת כשהן נדרשות ליישם אותו. אישה שמבקשת כבוד בדרך כלל מתכוונת שלא יפגעו בה או לא ישפילו אותה. אבל כשגבר מבקש / דורש כבוד, זה יכול להיות “תעשי את מה שאמרתי”.
“כבוד למגדר” הוא לא אותו דבר כמו כבוד אדם בסיסי. כשאני קוראת לאנשים “גבר” ו”אישה”, זה לא אומר כלום על רמת הכבוד שלי כלפיהם. יש גברים ונשים שאני מכבדת, ויש כאלה שלא. המונחים האלה נועדו לתאר את המציאות שאני רואה מול העיניים שלי, ותו לא.
כשדורשים ממני להעמיד פנים שהאדם בתמונה המצורפת הוא אישה בדיוק כמו האימא שלי והסבתא שלי רק כי הוא אמר כך, זו לא דרישה לכבוד. זו דרישה לציות עיוור. זה עובד עם נשים, כי חונכנו להיות כנועות ומכילות. אבל חלקנו, לשמחתי, מצליחות לשבור את כבלי החינוך לציות.
נסיים בציטוט קולע במיוחד של ג’ורג’ אורוול מהספר “1984”:
The Party told you to reject the evidence of your eyes and ears. It was their final, most essential command.