המקור כאן.
עוד עשר או חמש עשרה שנה מעכשיו אני אבקש ממך לזכור אותי.
זכרי אותי כאשר יהיה לך תינוק ויתייחסו אלייך במהלך כל ההריון כאדם יולד או אדם בהריון, וזה יגרום לך להרגיש דה-הומניזציה קלה ורק היית רוצה שיקראו לך אישה, אמא, בגלל שזה מה שאת. אבל הם לא יוכלו לעשות את זה כי זה לא חוקי לומר שרק נשים יכולות להיות בהריון או ללדת
זכרי אותי כשאת יולדת ומרגישה פגיעה וחשופה ואת באמת רוצה אישה לידך שתבין מה שאת עוברת ובמקום המיילדת שלך יגיע גבר בגובה 1.80 עם זיפים ושמלה. את יודעת שהוא לא אישה אבל אסור לך להתנגד גם כשצריך לעבור בדיקה גופנית ואת רוצה שרק אישה תעשה את זה, אבל את יודעת שאסור לך לומר כלום בגלל שזה יהיה ‘דברי שנאה’ גם כשהגוף שלך זועק לא.
זכרי אותי כשאמך המתבגרת, שהפכה סנילית ואיבדה את זיכרונה תלך לבית אבות, וייאמר לה שהמטפלת שלה סוזן זו אישה, בגלל שביקשת שרק נשים יטפלו בה. אפילו במצבה המתדרדר היא תדע שסוזן הוא גבר, ואת יודעת שסוזן הוא גבר, אבל לא תוכלי להתנגד וחובה עלייך לאפשר לסוזן לבצע בה טיפולים אינטימיים כי התנגדות תהיה ‘דברי שנאה’.
זכרי אותי כשהבת שלך תחזור בוכה מבית הספר. הבת שהשקיעה את חמש השנים האחרונות באימונים להיות האתלטית הטובה ביותר בכיתתה, בבית ספרה, במחוז. היא בוכה כי לוקאס מהכיתה שלה, אחד הבנים הכי מהירים, החליט שהוא מזדהה כנקבה ועכשיו רשאי להשתתף במרוץ שלה. היא יודעת שזה לא משנה כמה היא תתאמן הוא תמיד יגבור עליה, והיא יכולה רק לזכות במדלית כסף עכשיו. או ארד אם יהיה לוקאס נוסף.
זכרי אותי כשתלכי לשירותים מאוחר בלילה, אולי בבר, ואין אף אחד מסביב, ובחור ייכנס פנימה. יש לו זקן, הוא לובש גינס וטי שירט ומשהו בו מרגיש לא בסדר, ואת מפחדת ומודאגת שהוא יפגע בך. אבל אסור לך לומר לו משהו בגלל שאם תעשי את זה הוא יאמר שהוא אישה ויש לו זכות בדיוק כמוך להיות בשירותים האלו, מקום שלפני הרבה שנים אולי היית מגיעה אליו כדי להרגיש בטוחה.
זכרי אותי כשתבקשי קידום בעבודה למקום בדירקטוריון למשרה ששוריינה עבור נשים. השקעת שעות, עבדת כל כך קשה, את יודעת שאת ראויה לכך. עם זאת, התפקיד הולך ללולה, שעד לפני שנה היה גבר בן חמישים. לולה מעולם לא יצטרך לעשות דברים לא נוחים כמו לעשות הפסקות כדי ללדת תינוקות, או להתמודד עם כל נושא בריאותי שאת כאישה עשויה להתמודד איתו, כמו אנדומטריוזיס או סרטן השד. לולה הוא אישה בדיוק כמוך, והחברה שלך מרוצה מכך שהיא מילאה את השריון לנשים בדירקטוריון.
זכרי אותי כשאת קוראת בחדשות שהסטטיסטיקות על פשעי נשים שמבצעות אונס ורצח נמצאות בעליה, ועכשיו נשים מבצעות מקרי אונס ורצח בשיעורים גבוהים בהרבה מכפי שהיה כשהיית נערה או אישה צעירה. את יודעת ש’הנשים’ האלו הם גברים, והסטטיסטיקה שגויה, אבל לקרוא על כך תיגר יהיה ‘דיבור שנאה’. זכרי אותי גם כאשר ה’נשים’ האנסים האלו יהיו כלואים עם נשים פגיעות בבתי כלא לנשים, והנשים לא יוכלו לברוח בגלל שלקרוא תיגר על ההימצאות של ה’נשים’ האנסים עם פין בכלא איתן יהיה ‘דיבור שנאה’.
זכרי אותי כאשר הבן שלך יבוא הביתה מבית הספר ואומר שהוא למד בבית הספר שאפשר לשנות מין, ושלחלק מהילדות יש פין ולחלק מהבנים יש פות ושהמורה אמר שבגלל שהוא אוהב לשחק עם הבנות ועם בובות הוא אולי באמת ילדה בגוף הלא נכון. את חושבת, לא, אתה רק הבן המיוחד המדהים שלי ונולדת בגוף שלך. זכרי אותי כאשר כמה חודשים לאחר מכן המורה תתקשר אלייך ותאמר שהיא מודאגת מכך שאת לא מאשררת את הזהות של הבן שלך ושהיא שמה לב שאת עדין מתייחסת אליו בשם שבחרת עבורו כשהוא נולד וקוראת לו בן כשהוא למעשה בת, ושהיא לא רוצה לערב את שירותי הרווחה, אבל היא מודאגת שלא תהיה לה ברירה אם תמשיכי לפנות במגדר הלא נכון לבן שלך ולהתכחש לזהות האמיתית שלו. את יודעת שהיא תעשה את זה, כי זה קרה גם בעבר בבית ספר אחר בסביבתך ואת מפחדת.
בעולם החדש והאמיץ הזה שאת עזרת ליצור, חפשי את חברייך הטרנס אקטיביסטים, חברייך הזכרים מהשמאל, אלו שעמדת לידם וצרחת ‘טרפית’, ‘טרנספובית’, ‘מלאת שנאה’ יחד איתם, כשאת צועקת בקול הכי רם כי רצית להראות כמה שאת בת ברית טובה, כמה אינקלוסיבית את, כמה מתקדמת את. איפה הם עכשיו? הם עכשיו היכן שהם תמיד היו. מרוויחים מהפטריארכיה, נהנים מהגרסה החדשה והמשופרת של העולם שאת עזרת להם לבנות באמצעות שבירת ההתנגדות של הנשים שהעזו להגן על זכויותיהן. זה לא עלה להם כלום, זה הפך את העולם לעולם טוב וקל יותר עבור גברים. את ואחיותייך שעמדו לצידם עבור ‘עוגיות’ שילמתן את מלוא המחיר.
ואני? אני אהיה היכן שתמיד הייתי. נאבקת עבור הזכויות של כולנו, נאבקת לבטל את הנזק שבוצע.
אני אהיה מאחורייך לתמוך בך כאשה, כמו שתמיד עשיתי.