מאת דריק ג’נסן
הנשים שאני מכיר שקראו להן ‘טרנספוביות’ ושכתוצאה מכך גם קיבלו איומי אונס, אלימות ורצח על ידי זכרים רבים שמכנים את הנשים האלו “טרנספוביות”, הן לא, למעשה, “טרנספוביות”,
במובן זה שאף אחת מהן לא מבקשת לנצל או לאחל כל רע לאנשים שמזדהים כטרנסג’נדרים.
הן לא רוצות שהם ירצחו.
הן לא רוצות שהם יאסרו.
הן לא רוצות שהם יאנסו.
הן לא רוצות שהם יאבדו קורת גג.
הן לא רוצות שהם יפגעו בשום דרך.
הן לא רוצות שהם ינוצלו.
הן לא תופסות אותם כנחותים.
לא אכפת להן עם מי הם מקיימים יחסים.
לא אכפת להן מה הם לובשים.
לא אכפת להן כיצד הם מתארגנים בקבוצות משלהם.
לא אכפת להן כמה כסף הם מרויחים.
אין להן שום רצון לשלוט בחייהם.
הן רק לא מסכימות שהזכרים שמזדהים כטרנסג’נדרים הינם נשים,
והן בעיקר רוצות שיניחו להן.