מאת: לורל דוגן, 12 במרץ 2023. תרגום מאת נעמה עציץ
מקור:
- מתבגרים עם אוטיזם הם בעלי ייצוג יתר באוכלוסיית הנוער הטרנסג’נדרי. חלק מאנשי הרפואה מייחסים זאת לתכונות הספקטרום האוטיסטי כגון חשיבה אובססיבית, רגישות לבעיות דימוי גוף ותחושת דחייה ובידוד חברתי במהלך גיל ההתבגרות.
- ד”ר סוזן בראדלי, פסיכיאטרית קנדית שהחלה לעבוד עם ילדים הסובלים מדיספוריה מגדרית בשנות ה-70, אמרה שהיא מאמינה שרוב הילדים שביקשו לבצע מעבר מגדרי היו עם אוטיזם בתפקוד גבוה והם סובלים מניצול על ידי הממסד הרפואי.
- “כשמישהו מזכיר את זה, נגיד טרנסים או ילדים שבילו באינטרנט ופגשו שם ילדים טרנסים, גם אם כל מה שהם יגידו זה, “אני תוהה אם אני טרנס”, הרבה מהילדים האלה יהפכו אוטומטית מקובלים. “טוב, אתה בטח טרנס אם בכלל חשבת על זה.” עבורם זו תגובה מאוד חיובית כי פתאום הם מרגישים כאילו שיש הסבר לכל הצרות שלהם.” אמרה בראדלי למגזין DCNF.
על פי מחקר ואנשי מקצוע מתחום הרפואה, חלק גדול מהאוכלוסייה המזדהה כטרנס הם ילדים עם אוטיזם. תכונות הספקטרום האוטיסטי הופכות אותם לפגיעים במיוחד לדפוסי חשיבה שיכולים להוביל בני נוער לבקש לעבור מעבר מגדרי.
ממחקרים עולה כי לטרנסג’נדרים יש סיכוי גבוה פי שלושה עד שישה להיות אוטיסטים מאשר אנשים שאינם טרנסג’נדרים. הקשר בין טרנסג’נדריזם לאוטיזם היה נושא שעניין חוקרים לפחות מאז 2010, והשירות להתפתחות זהות מגדרית של טביסטוק, מרפאת המגדר לילדים הגדולה בעולם, ספג בשנים האחרונות אש עקב האשמות לגבי כך שעד 97.5% ממטופלי המגדר שלהם היו עם אוטיזם. ד”ר סוזן בראדלי, פסיכיאטרית קנדית וחלוצה בטיפול בדיספוריה מגדרית, אמרה למגזין DCNF כי היא מאמינה שרוב הילדים מטופלי המגדר נמצאים למעשה על הספקטרום האוטיסטי והם מנוצלים על ידי אנשי מקצוע רפואיים.
בראדלי, שעמדה בראש ועדת המשנה של ה-DSM-IV להפרעות מגדריות, אומרת, “כשהיינו רואים ילדים מגיל צעיר מאוד נכנסים למרפאה, למשל ילדה קטנה שחושבת שהיא בן או להיפך, זה לא היה נדיר לגלות שחלקם חשבו שהם כלב או חתול או משהו אחר”.
המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM) הוא המדריך הרשמי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, המשמש לסיווג ואבחון הפרעות נפשיות; בראדלי הובילה שמונה רופאים נוספים לקביעת ההנחיות הללו במהדורה של 1994.
בראדלי החלה לטפל בילדים עם דיספוריה מגדרית בסביבות 1975. במהלך השנים היא הבחינה שלרבים מהמטופלים האלה יש תכונות של אוטיזם בתפקוד גבוה, היא אמרה למגזין DCNF. אנשים עם אוטיזם נוטים להתמקד באופן אינטנסיבי בתחומי העניין שלהם ומתקשים מאוד להרפות ממשהו ברגע שהם מאמינים שהוא נכון, שתי התכונות הללו הופכות את המתבגרים האוטיסטים לרגישים במיוחד לגבי בעיות עם זהותם המגדרית ודימוי הגוף שלהם, היא מסבירה.
“יש להם קושי בהבנה חברתית ובתחושה שהם לא מתאימים; הם נאבקים עם ההבנה שהם שונים באופן כזה שגם אנשים אחרים לא מבינים, ולעתים קרובות הם מרגישים בודדים בקבוצה. לרבים מהם אין חבר טוב. לעתים קרובות הם יגידו שילדים אחרים מתגרים בהם או משאירים אותם בחוץ”, אומרת בראדלי. “לילדים האלה יש אפילו פחות כלי התמודדות לניהול רגשות עזים מבני הנוער הממוצעים, והם לפעמים פשוט יוצאים לחלוטין מאיזון. זו הסיבה שהם הופכים הרבה יותר פגיעים, הם הופכים אובדניים, חרדים, מדוכאים, ומאוד מורידים לעצמם”.
“כשמישהו מזכיר את זה, נגיד טרנסים או ילדים שבילו באינטרנט ופגשו שם ילדים טרנסים, גם אם כל מה שהם יגידו זה, “אני תוהה אם אני טרנס”, הרבה מהילדים האלה יהפכו אוטומטית מקובלים. “טוב, אתה בטח טרנס אם בכלל חשבת על זה.” עבורם זו תגובה מאוד חיובית כי פתאום הם מרגישים כאילו שיש הסבר לכל הצרות שלהם.” אמרה בראדלי למגזין DCNF.
ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה נהגו להגיע בעבר למרפאות להפרעות אכילה עם דיכאון אובדני, חרדה ודימוי גוף מעוות, אך ככל שנפתחו מרפאות מגדר לילדים, המתבגרים האוטיסטים החלו להימשך אליהן יותר, אומרת בראדלי.
קלואי קול, אישה צעירה שעברה כריתת שד כפולה וקיבלה הורמונים חוצי מין בין הגילאים 13 ל-17, מתחרטת כיום על המעבר הרפואי שלה. קול סיפרה למגזין DCNF שהרופאים לא התייחסו באופן משמעותי לתכונות של הספקטרום האוטיסטי שלה ולדרכים בהן תכונות אלו השפיעו על זהותה המגדרית.
“הייתה לי שיחה עם מישהי על הספקטרום שאינה טרנס, לגבי כמה מהסימפטומים של הדיספוריה שלי ואיך דברים כמו החוויה של גיל ההתבגרות הרגישו לי. היא אמרה לי שככה פשוט מרגיש להיות אוטיסט, וככה הם מרגישים בגיל ההתבגרות “אמרה קול. “זה נפוץ שבנות עם אוטיזם מבטאות חלק מההתנהגויות הגבריות המסורתיות או בעלות נטייה להיות טומבוי. זו בהחלט הייתה החוויה שלי כשגדלתי וזה הקשה עליי להזדהות עם בנות אחרות בגילי”.
קול תובעת את בית החולים ואת הצוות הרפואי שלקחו חלק במעבר המגדרי שלה. עורכי הדין שלה טוענים שהרופאים היו צריכים להציע לה טיפול פסיכולוגי כדי לטפל בתסמיני הספקטרום האוטיסטי שלה ובבעיות הנפשיות, אך במקום זאת הם הפכו את הדיספוריה המגדרית שלה לעדיפות עליונה.
“זה מזעזע שאף אחד מהילדים האלה לא באמת עובר אבחון מתאים, לא רק לגבי אוטיזם, אלא בנוגע לעוד הרבה דברים אחרים הקיימים ברקע ועשויים למלא תפקיד בהתפתחות הדיספוריה שלהם”, אומרת קול, תוך שהיא מפרטת דוגמאות כגון חרדה חברתית, הפרעות אישיות, דיכאון והיסטוריה של התעללות. “המערכת פשוט מאפשרת להם את זה ו[הדיספוריה המגדרית שלהם] מקבלת התייחסות כסוגיה נפרדת לחלוטין.”
מכון קלארק בטורונטו, שהוא כיום מרכז להתמכרות ולבריאות הנפש, פתח את מרפאת המגדר לילדים באמצע שנות ה-70, כאשר גישת הרופאים הייתה ממוקדת בטיפול ו-80% עד 90% מהמטופלים הצליחו להתגבר על הבלבול המגדרי שלהם והשלימו עם המין הביולוגי שלהם, לפי בראדלי. בסופו של דבר החלה המרפאה לרשום חוסמי גיל התבגרות (נ”ע: בלוקרים) לקטינים במטרה להקל על המצוקה המגדרית, בהתאם לגישה שצמחה בהולנד. בראדלי רואה בכך טעות ומציינת שבלוקרים מחזקים את מה שעשוי היה להיות שלב זמני, וגוררים תופעות לוואי פיזיות חמורות.
ד”ר לורנס פונג, פסיכיאטר מאוניברסיטת סטנפורד, מאמין שייתכן שיש גורם ביולוגי שמניע אנשים אוטיסטים להזדהות כטרנסג’נדרים ושאוטיסטים נוטים להיות יותר אנדרוגינים; בראיון לתחת הרדיו NPR הוא אמר כי נדרש מחקר נוסף בנושא.
“נראה שלנשים על הספקטרום יש יותר טסטוסטרון ותכונות גבריות. מצד שני, לגברים על הספקטרום האוטיסטי יש יותר תכונות נשיות”, אמר פונג.
האגודה המקצועית העולמית לבריאות טרנסג’נדרים (WPATH), שתומכת בקול במעבר מגדרי רפואי לקטינים, מכירה בכך ש”צעירים טרנסג’נדרים אוטיסטים/מגוונים נוירולוגית מהווים ייצוג משמעותי של קבוצת מיעוט של בני נוער המגיעים למרפאות מגדר ברחבי העולם”. הארגון מעודד אנשי טיפול לעבור הכשרה נוספת בנוגע לצרכים של מטופלים אוטיסטים, בהתאם לסטנדרטים העדכניים ביותר. הארגון מציין כי תכונות אוטיזם, כולל חשיבה נוקשה ויכולת לשקול ולתכנן את העתיד, דורשות יותר זמן ותמיכה במטופלי מעבר מגדרי.
“אופן המחשבה האוטיסטי נוטה לראות דברים בשחור-לבן, ולכן אם ילדה לא מרגיש כמו ילדה, וזה עשוי להיות בגלל שהיא לא מרגישה יפה מספיק כדי להיות ילדה, אז היא מאמינה שהיא חייבת להיות ילד,” מסבירה סטלה או’מאלי, פסיכותרפיסטית ומייסדת Genspect, ארגון שמבקר את המעבר המגדרי בילדים, למגזין DCNF.
“אוטיסטים גם נוטים להיות מאוד ליטרלים (נ”ע: מבינים דברים פשוטו כמשמעו), ולכן הם עשויים להאמין שאם אנשים משתמשים בכינויים ובשמות המועדפים עליהם אז זה בטוח מה שהם. ילדים על הספקטרום גם נוטים להיות לא תואמי-מגדר ולא תואמים בעוד מובנים רבים אחרים, מה שגורם להם להאמין שהם בוודאי המין האחר”, אמרה או’מאלי.
בעשור האחרון ההזדהות כטרנס הרקיעה שחקים, במיוחד בקרב אוכלוסיית הנוער, ומרפאות המציעות הליכי מעבר מגדרי לילדים צמחו מבערך אפס מרפאות לפני 15 שנה – להערכה הנוכחית של 100 מרפאות בארה”ב, כך לפי רויטרס. כ-300,000 קטינים בארה”ב מזדהים כעת כטרנסג’נדרים, וכ-10,000 עד 30,000 מעוניינים בצורה כלשהי של התערבות רפואית הקשורה למגדר.
המרכז להתמכרות ובריאות הנפש לא השיב לבקשת התגובה שלנו.