מכתב לעורך: ניתוח אישור מגדר: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של שכיחות

פורסם בכתב העת Plastic and Reconstructive Surgery

תרגום מאת נעמה עציץ והנהלת האתר. קישור למאמר המקורי

המאמר ע”י פבלו אקספוזיטו-קאמפוס, המחלקה לפסיכולוגיה קלינית ובריאותית ושיטות מחקר, הפקולטה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חבל הבאסקים, דונוסטיה-סן סבסטיאן, גיפוזקואה, ספרד. 

ורוברטו ד’אנג’לו, האגודה לרפואה מגדרית מבוססת ראיות, טווין פולס, איידהו והמכון לפסיכואנליזה עכשווית, לוס אנג’לס, קליפורניה.

פורסם באינטרנט ב-11 בנובמבר 2021.

בוסטוס ושות’ (נ”ע: מדבר על החוקרים והמחקר אותם הם מבקרים במאמר זה) בחנו את שכיחות החרטה בעקבות ניתוח מאשרר מגדר. בהתחשב בעלייה המשמעותית של צעירים המחפשים התערבות רפואית לדיספוריה מגדרית שעשויה לכלול ניתוח, תוצאות מחקרים המעריכים במדויק את החרטה הינם בעלי חשיבות גוברת. במכתב זה, אנו טוענים כי מסקנות הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה שלהם מוטלות בספק בשל המגבלות בשיטות שלהם והחסרונות של המחקרים שנבחרו.

נתחיל בשיטות. התעלמות החוקרים ממחקרים רלוונטיים רבים, כולל אחד הידועים ביותר, מעלה שאלות לגבי הלימות אסטרטגיית החיפוש שלהם. מחקר אחד נכלל באופן בלתי הולם מכיוון שהוא חקר רק חרטה לגבי בחירת סוג ההליך הכירורגי, ולא לגבי עצם הבחירה בניתוח. בנוסף, קיימות טעויות משמעותיות בהפקת הנתונים, המובילות למסקנות שגויות. לדוגמה, גודל המדגם במאמר על חרטה על ניתוח במחקר הגדול ביותר שהם כללו נופח מ-2,627 ל-4,863, ככל הנראה עקב חישוב שגוי מטבלה המדווחת על דפוסי הטיפול של כלל אוכלוסיית המחקר של אותו מאמר.

מלבד אי דיוקים מתודולוגיים אלו, הנתונים בתחום זה הם לרוב באיכות נמוכה בגלל “חוסר מחקרים מבוקרים, מעקב לא שלם והיעדר מדדי הערכה תקפים” וכן משך הזמן הארוך שהחרטה יכולה לבוא לידי ביטוי (הממוצע והחציון נאמדים ב-8-8.5 שנים).(נ”ע: קישורים אלו^1,2) ברבים מהמחקרים שנכללו היו משתתפים עם תקופות מעקב של שנה או שנתיים בלבד לאחר ניתוח מעבר מגדרי. נראה כי לאף אחד אין תקופת מעקב ארוכה מספיק כדי לבחון חרטה באופן אמין. המחקר שסיפק כמעט מחצית מהמשתתפים (נ”ע: ר’ קישור), ציין במפורש ששתיים מהמגבלות של המחקר היו הכללתם של משתתפים עם זמן מעקב קצר, יחסית לזמן ההתחרטות, ואת שיעור הנשירה הגדול של 36% מהמשתתפים בתקופת המעקב. מחקרים קצרים אלו מספקים רק גבול תחתון משוער, שכן המספר הגדול של משתתפים שהמעקב איתם אבד, מוסיף אי ודאות גדולה לכל מספר שצוטט שם.

החוקרים מכירים ב”סיכון בינוני עד גבוה להטיה במחקרים מסוימים.” למעשה, זה משפיע על 23 מתוך 27 המחקרים. רוב המחקרים הכלולים נעים בין איכות “ירודה” ל”סבירה”: רק חמישה מחקרים – המייצגים רק 3% (174) מסך המשתתפים – קיבלו דירוג איכות גבוה יותר. עם זאת, גם לאלה היו שיעורי נשירה ממעקב שנעו בין 28% ליותר מ-40%, כולל אובדן כתוצאה ממוות מסיבוכים או התאבדות, תוצאות שליליות שעלולות להיות קשורות לחרטה.

דאגה אחרונה ועיקרית כרוכה בבחירת המדגם. האוכלוסייה המציגה דיספוריה מגדרית כיום שונה באופן מהותי מהאוכלוסייה המיוצגת בתקופות המחקר של המחקרים הכלולים. יתרה מכך, חלה ליברליזציה משמעותית לאורך הזמן של הקריטריונים להערכת מוכנות לניתוח. לפיכך, התוצאות המדווחות עשויות להיות בעלות רלוונטיות מוגבלת להערכת תוצאות הניתוח הנוכחיות. בנוסף, ההכללה של אוכלוסיות TGNB (טרנס ולא בינארים) נראית לא אמינה, מכיוון שהמדגם מבוסס מפורשות על מטופל אחד בלבד שהוא “א-בינארי”. המחברים אינם מתייחסים לנושאים אלו.

לאור הנושאים הרבים הללו המשפיעים על איכות המחקר וניתוח הנתונים, המסקנה שלהם כי “המחקר שלנו הראה אחוז נמוך מאוד של חרטה באוכלוסיית TGNB לאחר GAS” (נ”ע: ניתוחים מאשררי מגדר) אינה נתמכת, לדעתנו, ועלולה להיות לא מדויקת.

רפרנסים של המאמר תמצאו בקישור המקורי.

קישורים לרפנסים במהלך התרגום:

1. https://creativecommons.org/licenses/by-nc-nd/4.0/
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24872188/
3. https://link.springer.com/article/10.1007/s10508-014-0300-8
4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29706578/
5. https://www.jsm.jsexmed.org/article/S1743-6095(18)30267-4/fulltext
6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29463477/
7. https://www.jsm.jsexmed.org/article/S1743-6095(18)30057-2/fulltext
8. https://www.rxlist.com/lupron-side-effects-drug-center.htm
9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28945902/
10. https://academic.oup.com/jcem/article/102/11/3869/4157558