8 ביוני 2022, תרגום מאת נעמה עציץ
קישור למקור: https://pitt.substack.com/p/detransitioner-perspective-how-my?s=r
התמזל מזלנו לראיין אישה שעברה מעבר מגדרי חוזר והסכימה לענות על שאלותינו בנוגע למה שיכלו הוריה לעשות כדי לעזור לה לנווט בתוך אותו מצב מורכב. אלה התשובות שלה. כולנו יכולים להפיק תועלת מהתובנות שלה ולהבין שגורמים רבים משחקים כאן תפקיד ושלהורים יש השפעה עמוקה, ולעיתים (שלא במודע) השפעה שלילית על ילדיהם, לפחות מנקודת המבט של ילדיהם. בעולם המגדר יש הרבה בושה ואשמה שעלולים להעביר מאחד לשני.
שאלה: מה היית רוצה שההורים שלך יגידו לך?
מכיוון שרוב הטראומה שלי נובעת מההתעללות המילולית של הורי, יש הרבה דברים שהלוואי שהורי לא היו אומרים לי, כמו אלפי ההערות הפוגעניות שהורידו את הערך העצמי שלי וגרמו לי להרגיש לא מקובלת ולחוש בושה בתור ילדה, נערה, ובוגרת צעירה.
במקום כל זה, הלוואי שהיו אומרים לי שאני ילדה/נערה/אדם נהדר, עם הרבה תכונות חיוביות, ושאני ראויה לאהבה ולמימוש פוטנציאלים והישגים – למרות הרגשות האינטנסיביים שלי והאוטיזם.
מכיוון שאני מרגישה שההשפלה המילולית מההורים שלי מילאה תפקיד בגיבוש הזהות שלי, קשה לי לדעת מה היה כדאי להם להגיד כדי לנטרל את הנזק שנגרם לערך העצמי שלי. לעתים קרובות בעיות נפשיות מורכבות אלו המביאות להזדהות טרנסית, דורשות ריפוי של מערכות יחסים לאורך זמן.
אין פתרון מהיר או ביטויים שימנעו מצעיר שעבר טראומה ליצור לו זהות טרנסית. אני מרגישה שבאותו זמן היה יכול להיות מועיל לי לשמוע שהבעיות הנפשיות והחברתיות שלי הן בעיה משפחתית שכולנו נפעל לפתור יחד. במקום זאת הרגשתי שמאשימים אותי שאני חולת נפש ושבורה. היה מועיל לי לשמוע שנוכל לעבוד על זה לאורך זמן – ביחד – ולהתמודד עם הבעיות העמוקות יותר העומדות בבסיס הדיספוריה המגדרית (כמו דיכאון, חרדה ובעיות במערכות יחסים).
מה היה עוצר אותך?
מה שהיה עוצר אותי היה איש מקצוע מהימן בבריאות הנפש, כמו מטפל, שהיה עוזר לי, בסבלנות ולאורך זמן, להתמודד עם הבעיות שלי, לפני חתימה על כל טיפול רפואי. זה אולי לא היה עוצר לגמרי את המוח האימפולסיבי שלי של בת ה- 20, אבל זה היה מאט אותי ועוזר לי לראות בעיות עמוקות יותר, וכיצד אוטיזם, דינמיקה משפחתית, דיכאון וכו’, היו גורם לבעיות המגדר אצלי. שימוש באמצעי הגנה על ידי אנשי מקצוע, היה מאט אותי בזמן הטיפול בבעיות הנפשיות שלי. סביר להניח שלו היה לי אדם שהיה אוהב ומטפל בי כאשה, זה היה מונע ממני להרגיש שהמעבר הכרחי לי כדי להיות נאהבת או רצויה.
מה היית צריכה לשמוע מההורים שלך או ממישהו?
הייתי צריך לשמוע שאני אהובה, ראויה, שאני מספיק טובה ושאני יכולה להצליח בתור האישה שהייתי – למרות היותי אוטיסטית או מוזרה או נזקקת וכו’. הייתי צריכה לשמוע שהדיספוריה המגדרית שלי נגרמת מבעיות אחרות, שזה היה סימפטום לדברים אחרים ושניתן לטפל בזה באמצעים אחרים מלבד מעבר מגדרי.
יש לך עצות נוספות?
עזרו לילדים שלכם לצמוח אל הזהות שלהם על ידי כך שתעזרו להם לדבוק בנקודות החוזק שלהם, תוך בניית חוסן כנגד החולשות שלהם. אם הם חסרי ביטחון, בדקו מדוע, והתמודדו עם בעיות השורש הללו, ולא עם בעיות המגדר. הבעיות המגדריות הן רק סימפטום של דברים אחרים או של גורמים חברתיים. אם תרמתם לבעיות של ילדכם, קחו אחריות על כך. עבדו על עצמכם ועל הדינמיקה המשפחתית לפני שתטילו את כל האשמה על הילד. זכרו שגם אם הם עוברים מגדר או מזדהים כטרנסים, הם עדיין אותם הילדים מתחת לפני השטח – וכדאי להתייחס אליהם ככאלה. היו שם בשבילם לא משנה מה, במיוחד אם הם מבצעים מעבר מגדרי, כי הם יצטרכו אדם אמין שידריך אותם. ככל שהם יגדלו ויתבגרו, סביר להניח שהם יבינו מי הם ויזדקקו לאדם אמין שיהיה שם, שיאהב אותם ויקשיב להם, שלא יבייש אותם אם הם יחליטו לבצע את המעבר החוזר.
למידע נוסף על המרואיינת היכנסו לקישור: https://funkypsyche.substack.com/