שייפ שיפטר הוא גבר שהזדהה כאישה טרנסית ואז התחרט לאחר שעבר תהליך רפואי מלא, כולל ניתוח באברי המין. זהו תמליל עדותו מול הוועדה הרפואית של פלורידה.
הנה קישור לעדות:
שמי שייפ. התחלתי להזדהות כטרנסג’נדר בגיל 22 כשעוד הייתי באוניברסיטה. לפני כן הייתי רק גבר הומו נשי. כשנשאלתי לכינויי הגוף שלי, זה הוביל אותי ללמוד על אידיאולוגיית המגדר ודי מהר השתכנעתי שאני אישה טרנסית.
הצלחתי להשיג הורמונים יחסית בקלות דרך הביטוח הרפואי ונטלתי אותם בסך הכל שנה כשעשיתי ניתוח נישוי פנים וניתוח להגדלת החזה בגיל 23. נטילת הורמונים החמירה את מצבי הנפשי אבל המטפל שלי אמר שזה בגלל שאני תקוע בגוף הלא נכון.
קיבלתי אישור לבצע ניתוח לשינוי מין (ניתוח באיברי המין, המתר’) על ידי כך שאובחנתי כסובל מהפרעת זהות מגדרית. מייד לאחר הניתוח התרגשתי מאוד מכך שאני מתחיל חיים חדשים. הייתי מאושר כמה חודשים בזמן ההחלמה. אבל זמן קצר לאחר מכן הבנתי שהאיבר החדש שלי הוא לא מה שהרופאים הבטיחו לי. הנרתיק החדש שלי התחיל להתכווץ למרות הרחבה נמרצת שגרמה לכך שפיתחתי סטנוזיס נרתיקי (המתר’ – מצב רפואי שבו הנרתיק הופך צר וקצר יותר בגלל היווצרות רקמת צלקת). זה גרם לכך שאיני יכול לקיים יחסי מין עם חדירה, מה שהשפיע לרעה על מצבי הנפשי. כמו כן איבדתי את החשק המיני שלי, את המוטיבציה שלי להשיג כל דבר שהוא, מוחי הפך מעורפל וסבלתי מתשישות.
עברתי מספר ניתוחי תיקון לא מוצלחים במטרה להשיג עוד כמה סנטימטרים של נאו-וגינה. אפילו עברתי וגינופלסטיה מהמעי. התיקון האחרון היה בבית החולים של אוניברסיטת מיאמי על ידי דר’ כריסטופר סלגאדו, הותיר אותי עם פיסטולה קולורקטלית.
ניסיתי לקבל עזרה בכל רחבי הארץ אבל לא קיבלתי שום עזרה. מוקדם יותר השנה, לאחר שהגעתי לתחתית החבית עם הדיכאון שלי, פניתי למטפל חדש שעזר לי להבין שיש לי הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת כתוצאה מילדות טראומטית. הוא גם הצביע על כך שיש לי דיסמורפיה גופנית וגם הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת אישיות גבולית והפרעה דו קוטבית. נוכחתי גם שיש לי הומופוביה מופנמת.
אני מבין עכשיו שמכרו לי מעבר מגדרי רפואי כ”תיקון חומרה לבעיות תוכנה”.
לפני כמה חודשים התחלתי לבצע מעבר מגדרי חוזר על ידי נטילת טסטוסטרון, אבל זה טראומטי ליטול טסטוסטרון ללא איברי מין מתפקדים. כמו כן, כואב לי הגב כל יום בגלל בריחת סידן ועקמת שפיתחתי לאחר הניתוח באיברי המין. אני כעת תלוי בהורמונים סינתטיים לכל חיי. מכרתי את אברי המין הבריאים שלי תמורת חור בעומק כ-2.5 ס”מ וחסר תפקוד מיני. הבנתי שלעולם עוד לא יהיה לי פין תפקודי, ובמקרה שלי מעבר חוזר מלא אינו אפשרי.
אני מרגיש תקוע בתוך גוף שנוצר על ידי ניתוחים. אני מאמין שאין לאפשר לאף אחד מתחת לגיל 18 לבצע מעבר מגדרי רפואי. ניתוח באיברי המין צריך להתקיים רק במקרים נדירים ביותר לאחר הערכה נפשית מלאה.
מטופלים צריכים להיות מודעים לכך שמה שהם באמת מקבלים זה ניתוח קוסמטי שיוצר קירוב לאיבר המין ואינו משנה את המין הביולוגי. תודה לכם.