כך תעני לפעילי מגדר ברשת (חלק ג’)

זהו תקציר של המאמר שמופיע כאן. חלק א’ מופיע כאן. חלק ב’ מופיע כאן

שפה וחוק

הדרת נשים ממרחבים נשיים דומה להפרדה הגזעית בארצות הברית

זו טענה פוגענית שמראה על בורות. ישנם הבדלים רבים מספור בין הפרדה על בסיס מין כפי שהיא קיימת היום ובין ההפרדה הגזעית במאות ה-19 וה-20 בארה”ב. ההבדל העיקרי הוא: אנשים ממין זכר מהווים איום על בטחונן של נשים (ר’ למטה “אינך יכולה לקבוע שכל טרנס הוא מסוכן רק בגלל כמה פושעים“). אנשים שחורים אינם מהווים, כקבוצה, שום איום על בטחונם של לבנים. כל השוואה בין הפחדים של נשים מזכרים המזדהים כטרנסיות ובין הפחדים של לבנים מכניסת אנשים שחורים למרחבים שלהם מבוססת על ההנחה ששחורים מסוכנים באופן חסר פרופורציה הדומה לסכנה שמהווים גברים על נשים – וזו הנחה גזענית וחסרת בסיס הראויה לכל גינוי.

פמיניסטיות ופעילי זכויות אדם נוכחו לדעת מזמן שלא כל “הפרדה” היא שווה. הפמיניסטית הרדיקלית מרילין פריי אומרת “אין שום דבר מהפכני בבעל אחוזה שמונע מעבדיו לגשת לאחוזתו, אבל עבד המונע מבעל האחוזה לגשת לבקתתו בהחלט עושה צעד מהפכני”. גם שחורים וגם נשים מהווים קבוצות (שגם מצטלבות זו בזו) החוות ניצול ודיכוי מידי לבנים וגברים, ולכן יש להם זכות לשלול ממדכאיהם גישה למרחבים מסויימים. לכן מרחבים לנשים בלבד שאינם מתירים כניסה של גברים אינם בני השוואה להפרדה הגזעית אלא למרחבים של שחורים בלבד, שבהם ללבנים אין כניסה. מרחבים אלו אינם רק מוצדקים אלא לפעמים אפילו חיוניים.

(חלק זה הותאם לשפה העברית)

באנגלית השימוש בכינוי הגוף they הוא אכן תקין מגדרית אבל הוא תקין כשהוא משמש בלשון דיבור יומיומית כדי לתאר אדם היפותטי, ולא כהצהרה על כך שמישהו הוא למעשה לא זכר ולא נקבה. בכל מקרה שימוש בלשון רבים בעברית על מנת לתאר אדם יחיד אינו תקין תחבירית, למרות שיותר ויותר אנשים משתמשים בכך. זה נשמע מגוחך, מבלבל וברוב המקרים השימוש הוא בלשון רבים זכר, מה שלא ממש עוזר לנייטרליות מגדרית.

הפונטים הנייטרליים מגדרית שצצו בכל מקום לאחרונה עלולים לבלבל ולהיות בלתי נגישים לבעלות ליקויי למידה, לכאלו שעברית אינה שפת אימן ואפילו לבלבל את כלל הציבור (בעיניי זה מבלבל ודומה לכתב רש”י למרות שעברית היא שפת אימי ואני לא סובלת מליקוי למידה). כנ”ל לגבי שימוש בנקודה במקום לוכסן והעמסת הטיות ממין זכר ונקבה באותה המילה (לדוגמת ילדותים או כותבימות).

תרצו או לא, עברית היא שפה ממוגדרת. הטיעון “שפה היא דבר חי ומתפתח עם הזמן. תתרגלו לזה!” הוא מעליב ולא הגיוני. שפה מתפתחת בצורה אורגנית ולא על ידי כפייה ומשטור של שינויים והשתקת כל מי שמתנגדת אליהם.

אינך יכולה לקבוע שכל טרנס הוא מסוכן רק בגלל כמה פושעים

זהו טיעון נפוץ בקרב פעילים טרנסים, ונועד להגחיך את אלו הנלחמות על מרחבים מופרדים ולהציג אותן כלא רציונליות ומלאות שנאה. אבל רובנו ככולנו מסכימות שזכרים באופן כללי, לא רק טרנסיות באופן ספציפי, הם אלו המהווים סכנה לנשים. זכרים מהווים רוב גדול בקרב הפושעים האלימים, והם לא הופכים מסוכנים פחות רק בגלל שהם מזדהים כנשים. מסיבה זו הגיוני וראוי להדיר את כל הזכרים, ללא קשר לאיך הם מזדהים, ממרחבים שבהם נשים חשופות במיוחד למציצנות, הטרדה ותקיפה.

כדי להבין את הטיעון הזה נסו לדמיין לעצמכן: האם לדעתכן יש לגברים שמאליים, קשישים או סוציאליסטים זכות להשתמש בשירותי נשים, מלתחות נשים ומרחבים אינטימיים אחרים? אם עניתן לא, האם ניתן להאשים אתכן באנטי-שמאליות, אייג’יזם או שנאה מיוחדת לסוציאליסטים? בוודאי שלא! באופן דומה, לא הגיוני לטעון שהפחד של נשים מזכרים המזדהים כטרנסיות מעיד על טרנספוביה או שנאה יוצאת דופן. למעשה, זו פשוט התוצאה של הפרדה על בסיס מין שהיא מוצדקת ויעילה.

הפרדה בין המינים לא מועילה. אם מישהו רוצה לתקוף אף שלט על הדלת לא יעצור אותו

זו אי הבנה בסיסית של המטרה מאחורי הפרדה על בסיס מין. אף אחת לא מאמינה שמרחבים לנשים בלבד הם פתרון קסם שמגן על נשים מאלימות גברית. לעומת זאת, מרחבים כאלה מאפשרים לזהות ולהתמודד עם איומים כאלו לפני שמתבצע פשע. במרחבים לא מופרדים כל גבר יכול להיכנס ונשים לא יכולות להתנגד. למעשה הן לא יכולות לעשות דבר עד שהוא מטריד, תוקף או אונס אותן. לעומת זאת, מרחבים מופרדי מין מאפשרים לסלק משם גברים (שכזכור אחראים לרוב המוחלט של הפשעים האלימים, בעיקר במרחבים אינטימיים) באופן מיידי ומראש. זה כשלעצמו מעיד על כך שמרחבים מופרדים מאפשרים להילחם באלימות גברית, וזה מגובה סטטיסטית.

למעשה, טיעון זה דומה לטיעונים של תומכי נשיאת נשק בארצות הברית – “אם מישהו רוצה לבצע פשע אף חוק לא יעצור אותו”. למרות זאת, שיעור מקרי המוות מכלי ירייה בארצות הברית הוא גבוה בהרבה ממדינות שבהן יש צורך ברישיון, מה שמעיד על כך שיש חשיבות לקלות שבה אפשר להשיג כלי נשק. במובן מסויים הטיעון הזה הגיוני – נסו לדמיין שישנו איסור על נשיאת נשק במרחבים מסויימים. האם זה יעצור מישהו מלבצע ירי המוני בקניון, בבית ספר או בבית תפילה? בוודאי שלא. אף אחד שמתכוון לבצע פיגוע ירי לא ייתן לעבירה של נשיאת נשק ללא רישיון לעצור אותו. אבל איסור על נשיאת נשק במקומות מסויימים מאפשר למשטרה ולכוחות הביטחון להשתלט ולהעיף מהמקום אנשים מסוכנים לפני שהם פותחים באש. בדומה לכך – מרחבים מופרדים קיימים כדי שנשים תוכלנה להרחיק איומים פוטנציאליים באופן חוקי, ולא כדי לפנות למצפונם של פושעים.

יש לציין גם שרוב עבירות המין אינן מתוכננות בקפידה. רוב התוקפים מנצלים הזדמנות שבה הם נמצאים לבד עם אישה ובהחלטה של רגע מבצעים את העבירה. לכן, שלט על הדלת אולי לא יעצור פושע המתכנן מראש לחפש קורבן, אבל הוא עשוי למנוע מעבריינים ספונטניים להיתקל בנשים פגיעות ולהרע להן. הפרדה על בסיס מין מועילה במיוחד במקרים כאלה, ולכן הטיעון הנ”ל לא רלוונטי.