בחודשים האחרונים מתנהלת בבריטניה תביעה משפטית שזוכה לתשומת לב רבה. קירה בל, צעירה בריטית בת 23 שמתחרטת על המעבר המגדרי שביצעה, תובעת את מרפאת שירותי המגדר טוויסטוק ופורטמן, השייכת לשירותי הרפואה הציבורית בבריטניה ונחשבת למרפאה העיקרית המספקת שירותי מגדר. יחד איתה הצטרפו לתביעה אמה של נערה בת 16 שנמצאת ברשימת ההמתנה למרפאה וסוזן אוונס, עובדת לשעבר במרפאה.
ראיון עם קירה באתר ה-BBC:
“אולי אני טרנס”
קירה בל פנתה למרפאת המגדר בגיל 16 כשהרגישה שאינה יכולה יותר להיות בת. לאחר פגישה אחת בת שלוש שעות היא קיבלה מרשם לחסמי התבגרות מינית (“בלוקרים”). מכאן הכל התנהל כמו רכבת הרים. זמן קצר לאחר מכן היא החלה ליטול את ההורמון הזכרי טסטוסטרון שגרם לשינויים דרסטיים בגופה. לפני שלוש שנים היא עברה ניתוח לכריתת שדיה, במימון שירותי הרפואה הציבורית בבריטניה.
הסיפור שלה דומה לסיפורן של נערות רבות שמתחבטות בזהותן המגדרית. היא מתארת את עצמה כטום בוי ששנאה שמלות. בגיל 14 אמה שאלה אותה אם היא לסבית ואם היא רוצה להיות בן. קירה ענתה על שתי השאלות בשלילה, אבל זרעי הספק החלו לנבוט במוחה – “אולי אני טרנס”, היא חשבה. באותם ימים שינוי מין לא היה פופולרי כפי שהוא היום, אבל התהיות לא עזבו אותה. לאחר שסבלה מהצקות רבות בבית הספר והחלה להיעדר מהלימודים, היא הופנתה לטיפול נפשי. היא אמרה לפסיכולוג שהיא חשה שלא מכבדים אותה כי היא נערה ושאולי היא צריכה לשנות מין ולהפוך לנער. בעקבות זאת היא הופנתה לשירותי בריאות הנפש באזור מגוריה, והם הפנו אותה למרפאת המגדר, שאישררו מייד את זהותה המגדרית כגבר. היא הייתה נואשת להתחיל בתהליך וחשבה שזה ישנה את חייה. כיוון שהיא כבר החלה את ההתבגרות המינית וקיבלה מחזור, המרפאה סיפקה לה בלוקרים שעצרו את התפתחותה המינית. הבלוקרים גרמו לה לתופעות גיל המעבר, גלי חום, אובדן החשק המיני וקשיי שינה, והיא קיבלה תוספי סידן כדי למנוע הידלדלות עצם.
לדבריה של קירה, אף אחד לא הזהיר אותה מתופעות הלוואי האלה למרות שהן ידועות היטב. לאכזבתה, הבלוקרים לא גרמו לגופה להפוך לגוף זכרי במטה קסם והיא פנתה למרפאה וקיבלה מרשם לטסטוסטרון שסוף סוף גרם לשינויים המיוחלים בגופה. מאוחר יותר, לאחר שתי פגישות עם מומחים, היא הופנתה במהירות לניתוח כריתת שדיים. “כל כך רציתי להיפטר מהם כבר, נמאס לי מהביינדר”. אף נציג מהמרפאה לא ישב איתה ושאל אותה אם היא בטוחה שזה מה שהיא רוצה. יש לציין שלמרות שהתחילה את התהליך בגיל 16, הסכמתם של הוריה לא נדרשה.
תקועה באמצע
גורמים רבים מתארים את המעבר המגדרי כפתרון מציל חיים שעוזר לאנשים במצוקה לחיות את החיים כמי שהם באמת, אבל לא כך היה במקרה של קירה. לאחר זמן קצר התחילו הספקות לכרסם, אבל היא התעלמה מהם ואף שינתה חוקית את מינה לזכר בשם קווינסי. היא עדיין לא הייתה מוכנה להודות בפני עצמה ולהוריה שהיא מתחרטת, אבל הספקות הלכו וגברו. בקבוצות תמיכה ברשת שאליהן פנתה נאמר לה ש”ספקות זה נורמלי”, אבל לאחר תקופה קצרה היא הבינה שעשתה טעות קשה וקיבלה החלטה פזיזה מתוך מצוקה. המעבר המגדרי תואר על ידה כ“ניסיון למצוא פתרון מהיר ושטחי לבעיית זהות עמוקה ומורכבת”. לדבריה, לא נעשה ניסיון ממשי לרדת לעומק הדיספוריה הגופנית שלה והרופאים פשוט קיבלו את טענתה שהיא טרנס מבלי לבחון אותה.
קיירה מנסה כעת לחזור לחיות כאישה אבל זה לא פשוט. למרות שהפסיקה ליטול הורמונים והמחזור שלה חזר, כמה מהשינויים הם בלתי הפיכים: הטסטוסטרון גרם לה להצמיח שיער גוף שבגללו היא נאלצת עדיין להתגלח כל בוקר. החזה שלה שטוח, קולה עבה כשל גבר ואפילו מבנה פניה השתנה. היא מרגישה שמרפאת טוויסטוק השתמשה בה כשפן נסיונות ואף אחד לא יודע מה ההשפעות ארוכות הטווח על גופה. “אנשים חושבים שאני בחור וקוראים לי “אדוני”. אני חוששת להיכנס לשירותי הנשים או מלתחות הנשים כדי לא להפחיד נשים אחרות. אני חיה בעולם שבו אינני מתאימה לאף אחד משני המינים. אני תקועה באמצע“. זו לא הבעייה היחידה. מבחינה חוקית היא עדיין גבר וניסיונותיה לשנות בחזרה את מינה לנקבה נתקלים בקשיים ביורוקרטיים. זהו לא עניין סמלי בלבד – אם היא תורשע בפלילים היא תישלח לכלא הגברים.
חרטה מגדרית
ארגונים פרו-טרנסיים טוענים ששיעור החרטה על מעבר מגדרי הוא אפסי, אבל האמת היא שאין לדעת. לא קיימים נתונים מדוייקים ורוב המתחרטים/ות לא פונים למרפאה לאחר החרטה אלא פשוט מפסיקים לקחת הורמונים. הרשת לפעילות למען חרטה מגדרית (The Detransition Advocacy Network) שנוסדה על ידי צ’רלי אוונס, בעצמה אישה שחזרה בה ממעבר מגדרי, מנסה לסייע. לדבריה פנו אליה מאות מתחרטים/ות, רובן נערות, חלקן צעירות בנות 19 ו-20.
בעשור האחרון חלה עלייה דרסטית במספר הפונים למרפאת המגדר בבריטניה וכרגע יש רשימת המתנה של 13,500. בשנת 2009-2010 פנו 50 נערות ו-57 נערים מתחת לגיל 18 למרפאה. בשנת 2017-2018 המספר זינק ל-1,806 נערות ו-713 נערים. על פי מרפאת המגדר, שיעור שביעות הרצון גבוה.
התביעה המתנהלת כרגע מעלה את השאלה העקרונית: האם ילדים ובני נוער יכולים לתת הסכמה מדעת לתהליך פיזי דרסטי ובלתי הפיך שכזה? בלוקרים ניתנים לפעמים לילדים עוד לפני תחילת ההתבגרות המינית, פעמים רבות בגילאי 11-12 ואף מוקדם יותר, והם מובילים כמעט תמיד למסלול שכולל הורמונים וניתוחים שהשפעתם על הגוף בלתי הפיכה. אמנם מנהלי מרפאות המגדר טוענים שהם מבצעים הערכה זהירה של הפונים אליהם, אבל לדברי קיירה ועוד רבים אחרים, לפעמים התהליך מזורז והיד קלה על ההדק. האם נראה עוד מקרים רבים כאלה בעתיד?
עדכונים
22.9.2020 – שירותי הבריאות הבריטיים החליטו לערוך ביקורת עצמאית של אופן הטיפול בילדים ובני נוער במרפאת המגדר. הביקורת תבחן את השינוי באופי הטיפול עם השנים – מטיפול פסיכותרפי בעיקרו לטיפול תרופתי.
7-8.10.2020 – הדיון התקיים בבית המשפט, וכעת מחכים לפסיקה.
1.12.2020 – קירה זכתה במשפט! בעקבות פסק הדין השעתה מרפאת טוויסטוק את ההפניות לבלוקרים והורמונים.
23.6.2021 – הערעור במשפטה של קירה מתחיל היום.
כתבה על קירה ומרפאת המגדר:
:
קישור לכתבה על התביעה בדיילי מייל הבריטי: