ראיתי היום הודעת פייסבוק של אמא שמתמוגגת שלכיתה של בתה בכיתה א’, נכנס מורה שאמר שהוא יודע שהוא נראה לתלמידים כמו בן, אבל באמת “היא” “מרגישה” ש”היא” בת.
האמא שאלה את הילדה: אז מה היא בן או בת?
הילדה ענתה – בת
האמא – איך את יודעת?
הילדה – פשוט, כי ה י א יודעת
האמא התמוגגה מעד כמה בתה נאורה ומתקדמת.
אני כאן כדי לומר שזה משהו לא להתמוגג ממנו אלא להתעורר בגינו. זה פוגע מאד בשמירה על בטחונם של ילדים כשמבוגרים מעודדים אותם לתעדף מה שגברים זרים אומרים להם, על פני מה שהם רואים במו עיניהם במציאות. הילדה צריכה לדעת שהגבר שאומר לה ‘זה בסדר אני אישה’, זה לא בסדר, והוא לא אישה (בפרט אם יגיד לה בשירותים, בחדר הלבשה, בהסדרי שינה בטיול שנתי וכד’). הילדה צריכה לדעת שמין זו לא הרגשה. הילדה צריכה לדעת שהפרופיל הקרימינולוגי של גברים עם טענות מגדר הוא לא מסוכן פחות ועל פי כמה עדויות אף יותר, מפרופיל קרימינולוגי של גברים ללא טענות מגדר (בין היתר כי גם עברייני מין לומדים שלהזדהות כבעלי טענות מגדר נותן להם גישה לנשים וילדות, שלא היו יכולים לקבל אחרת).
עולה השאלה איך מסבירים זאת לבת שש? זה באמת ברובו נושא מורכב לבת שש, ולכן כדאי לפעול במקביל מול בית הספר כדי שגברים מבוגרים לא יעשו גרומינג של מסרים רעילים כאלו של ‘מין זו הרגשה’, ‘גבר שאומר לך שהוא אישה אז הוא בעצם אישה’ , “לא משנה איך אני נראה אם אני אומר שאני אישה אני אישה’ בגיל שש, בטח לא במסגרת חינוכית. בינתיים צריך לעדכן את בת השש ולומר לה: מאמי, זה שגבר אומר שהוא מרגיש אישה, לא הופך אותו באמת לאישה, דמיונות ורגשות אינם מציאות. למה הוא אומר את זה? כנראה שהוא לא כל כך בריא מאמי, טוב מאד שאמרת לאמא, אמא תדאג לזה. אם זה קורה שוב, תעדכני את אמא. אמא כאן לשמור ולהגן עליך.