נחסמים ומגיבים

נחסמים ומגיבים

מטפלים מפריכים את הטענות של האגודה האנדוקרינית בנוגע למניעת התאבדות תוך שימוש בדברים שלה עצמה

מאת: ברנרד ליין, למגזין GCN. תרגום מאת נעמה עציץ.

14 ביולי 2023

מקור: https://genderclinicnews.substack.com/p/blocked-and-retorted

תקציר

לא קיימות הוכחות טובות לכך ששינוי מגדרי רפואי מונע התאבדות. ארגונים מקצועיים רפואיים עם אג’נדה פוליטית מתארים באופן מוגזם את היתרונות של התערבויות רפואיות אלו, תוך צמצום הסיכונים.

כך נטען היום ב”וול סטריט ג’ורנל”, במכתב גינוי מאת 21 רופאים וחוקרים מתשע מדינות, המעורבים בטיפול ישיר בבני נוער עם מצוקה מגדרית, אשר מספרם גדל במהירות.

החתומים על המכתב, ביניהם פסיכיאטרים בולטים כגון פרופ’ ריטאקרטו קלטיאלה מפינלנד ופרופ’ סטיבן ב. לוין מארה”ב, הגיבו למכתב מ-5 ביולי שנשלח לעורך מנשיא האגודה האנדוקרינית, ד”ר סטפן ר.האמס.

חוסמי גיל ההתבגרות המדכאים את הורמוני המין הטבעיים, והורמונים חוצי מין הניתנים במטרה להשפיע באופן זכרי או נקבי על הגוף, נמצאים תחת תחום המומחיות של אנדוקרינולוגים.

כחלק מהניסיון להגן על הנחיות הטיפול של האגודה האנדוקרינית משנת 2017 הפונות לקהילה הבינלאומית במטרה להצדיק התערבויות הורמונליות בקטינים שמזדהים כטרנסג’נדרים או א-בינאריים, טען ד”ר האמס שיותר מ-2,000 מחקרים הראו שטיפול “מאשרר מגדר” כזה משפר את הבריאות ומפחית את הסיכון להתאבדות.

אבל המכתב של פרופ’ קלטיאלה ועמיתיה מה-14 ביולי, משנה את פני הדברים:

“טענתו של ד”ר האמס בנוגע לכך שמעבר מגדרי מפחית התאבדויות, עומדת בסתירה לכל סקירה שיטתית [של בסיס הראיות], כולל הסקירה שפורסמה על ידי האגודה האנדוקרינית ואשר קובעת כי, ‘לא יכולנו להסיק מסקנות לגבי התאבדויות’. אין ראיות מהימנות המצביעות על כך שמעבר הורמונלי הוא אמצעי יעיל למניעת התאבדויות.”

הראיות לא מסתדרות 

המכתב של האמס לא אמר דבר בנוגע לאיכותם של 2,000 המחקרים הללו; איכות שניתן למדוד בצורה אמינה והיא ניתנת לשחזור על ידי סקירה שיטתית של בסיס הראיות על מעבר מגדרי בילדים.

“כל סקירה שיטתית של ראיות שבוצעה עד כה, כולל אחת שפורסמה במגזין של האגודה האנדוקרינית, מצאה שהראיות בנוגע ליתרונות בריאות הנפש בעקבות התערבויות הורמונליות בקטינים, היו בעלות ודאות נמוכה או נמוכה מאוד”, נכתב במכתבה של פרופ’ קלטיאלה ועמיתיה.

“לעומת זאת, הסיכונים הם משמעותיים והם כוללים עקרות, תלות בתרופות לכל החיים וייסורי חרטה. מסיבה זו, יותר ויותר מדינות אירופיות וארגונים מקצועיים בינלאומיים ממליצים כיום על פסיכותרפיה, ולא על הורמונים וניתוחים, כקו טיפולי ראשון לנוער עם דיספוריה מגדרית”.

חתומים אחרים מתוך קבוצת ה-21 רופאים וחוקרים כוללים את:

  • הפסיכולוגית הקלינית ד”ר אנה האצ’ינסון והפסיכותרפיסטית המשפחתית ד”ר אנסטסיס ספיליאדיס (שתיהן מבקרות של המדיקליזציה הנמהרת שהתרחשה במרפאת המגדר טביסטוק הלונדונית).
  • הפסיכיאטרים לילדים משוודיה, ד”ר סוון רומן וד”ר אנג’לה סמפורד.
  • מנהל המרכז לרפואה מבוססת ראיות של בלגיה, ד”ר פטריק ונקרוקלסבן.
  • הפסיכולוגית פרופ’ סלין מאסון ופסיכיאטרית הילדים והנוער ד”ר קרוליין אליאשף (מייסדות שותפות של הארגון(5) Little Mermaid הצרפתי).
  • האנדוקרינולוג האמריקאי ד”ר וויליאם מאלון (מנהל האגודה לרפואה מגדרית מבוססת ראיות(6)).
  • רופא הילדים והביו-אתיקאי מפלורידה, פרופ’ פטריק ק.האנטר.

הפרטים

רפואה מבוססת-אמונה

המכתב של האמס כלל גם ציטוטי מדיניות של ארגונים רפואיים “מכובדים” התומכים בטיפול מאשרר מגדר, כולל התערבויות הורמונליות ולעיתים כירורגיות בצעירים, כמו האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP).

עם זאת, מדיניות ה-AAP לשנת 2018 בנושא דיספוריה מגדרית עברה ‘בדיקת עובדות’ בלתי ניתנת להפרכה על ידי הפסיכולוג והחוקר הקליני ד”ר ג’יימס מ.קנטור. לדבריו, המחקרים שצוטטו על ידי ה-AAP סותרים את גישת ה”אשרור בלבד”, ולמעשה, הם תומכים בגישה הזהירה יותר של “נחכה ונראה”, שלא זוכה לתמיכה.

ה-AAP מואשם גם בחסימת בקשות של חברי האגודה שהינם רופאי ילדים מודאגים, בנוגע לקיום דיון פתוח על טיפול בדיספוריה מגדרית ולסקירה שיטתית נאותה של הראיות, שלא נעשתה לפני אימוץ מדיניות 2018.

מאז 2020 במיוחד, כאשר פינלנד פרסמה את מדיניות הטיפול הזהירה הראשונה המבוססת על סקירה שיטתית, השדולה מאשררת המגדר ביקשה להסיט את השאלות על בסיס הראיות לכיוון של הסתמכות על הנחיות טיפול והצהרות של ארגוני רפואה, שנוצרו על ידי ועדות קטנות הנתונות להשתלטות אידיאולוגית. מסמכים אלה מייצגים חוות דעת מומחים אשר מבוססת על הבסיס הרחב והלא איכותי של פירמידת הראיות, בעוד הסקירות השיטתיות מוצבות בקצה העליון והצר של הפירמידה.

פינלנד צעדה בעקבות סקירות שיטתיות של שוודיה, בריטניה ופלורידה האמריקאית, כולן הגיעו למסקנה שבסיס הראיות חלש מאוד ולא ודאי.

קונצנזוס כוזב

במכתבו, ד”ר האמס הגיב על מה שהוא כינה “אינפורמציה פוליטית שגויה” – במאמר דעה מה-28 ביוני שפורסם ב”וול סטריט ג’ורנל”. המאמר נכתב על ידי האנדוקרינולוג ד”ר רוי איפן ומדען הנתונים ד”ר איאן קינגסברי מארגון “Do No Harm”, ארגון המתנגד למעורבות בתחום הבריאות של האג’נדה הפוליטית הקיצונית של זהויות ואידיאולוגיית המגדר.

ד”ר איפן וד”ר קינגסברי, יחד עם מבצעת המעבר החוזר קלואי קול מקליפורניה, התייצבו מול ועידת האגודה האנדוקרינית בשיקגו בחודש שעבר, שם העלו לדיון את נושא הטיפול בדיספוריה מגדרית אל מול האנדוקרינולוגים הנוכחים.

“הם הכירו, ללא יוצא מן הכלל, בכך שבסיס הראיות של הנחיות האגודה למעבר מגדרי בילדים הוא חלש, במקרה הטוב”, כך כתבו ד”ר איפן וד”ר קינגסברי במאמרם ל”וול סטריט ג’ורנל” שכותרו היא “הפוליטיזציה הטרנסג’נדרית המסוכנת של האגודה האנדוקרינית”.

“עם זאת, למרות שהם מודעים לחסרונות של ההנחיות, הם מפחדים להביע את חששותיהם. התמיכה המוחלטת של האגודה בטיפול מאשרר המגדר, מרמזת על גינוי של כל מי שמחזיק בדעות שונות.

“אנשי רפואה נתונים ללחץ כבד לשתוק ונאלצים לספק טיפולים שהם יודעים שהם מסוכנים לילדים”.

המחברים טענו כי האגודה האנדוקרינית וארגונים אחרים של אנשי מקצוע מתחום הבריאות, “נוכסו” על ידי פעילי טרנס, מה שהוביל להנחיות טיפול “המבוססות על ראיות קלושות” ומציגות באופן שגוי את ההתערבויות הבלתי הפיכות כבעלות יתרונות למטופלים צעירים.

קלואי קול, מבצעת מעבר מגדרי חוזר, קיבלה את המסר שאם היא לא תעבור מעבר מגדרי היא תהיה בסכנת התאבדות. כותרת הסרטון: ניתוח מעבר מגדרי היה הטעות הגדולה של חיי.

אמריקה יוצאת הדופן

במאמר שלהם ב”וול סטריט ג’ורנל”, ד”ר אפן וד”ר קינגסברי כתבו ש”האינטראקציות עם מירב המידע” שהיו להם בפגישה של האגודה האנדוקרינית בשיקגו, היו עם אנדוקרינולוגים מאירופה.

“אלה שדיברנו איתם הביעו הפתעה מכך שארה”ב לא אסרה, או לפחות הגבילה באופן חמור, טיפולים מסוג זה למתבגרים וילדים”, הם כתבו.

“אנגליה, שוודיה ופינלנד נקטו כולן בדרך הזו, וסביר להניח שנורווגיה תצטרף. גם בלגיה, צרפת, אירלנד ואיטליה מביעות חששות. מדינות אלו עוקבות אחר המדע, שמראה כי היתרונות בנוגע להתערבות הורמונלית בצעירים אינן עולות על הסיכונים.

“מה שהיה הכי מדאיג, זה שאנדוקרינולוגים מכל הצדדים של הדיון, אמרו לנו שאנשי הטיפול לא מצייתים לאמצעי הזהירות המפורטים בהנחיות האגודה.

“למרות הקריאה של המסמך לסקר קפדני בבריאות הנפש וההכרה שלו בכך שרוב המקרים של דיספוריה מגדרית בילדות נפתרים באופן טבעי במהלך ההתבגרות, אנדוקרינולוגים מכירים בכך שחלק מעמיתיהם ממהרים לספק למטופלים צעירים טיפולים הורמונליים בלתי הפיכים.

כל אנדוקרינולוג שדיברנו איתו תומך בעשייה רבה יותר כדי להבטיח שגדרות הבטיחות הללו יאכפו, ורבים תומכים בהקמה של גדרות בטיחות חדשים”.

אחד מחברי מועצת המנהלים של האגודה האנדוקרינית ניסה לבטל את הזהירות הננקטת באירופה לגבי מעבר מגדרי בטענה שמדובר בתיזמור של גורמים ימניים קיצוניים נוצרים. גם ‘האגודה לרפואה מבוססת-ראיות’ מצויירת כאנטי-טרנס וימין קיצוני; אך ללא הוכחות.

ד”ר קינגסברי, מנהל המחקר של “Do No Harm”, אמר כי הטענה שמודל אשרור המגדר הוא מדע יציב מקשה מאוד על ארגוני רפואה בארה”ב להכיר בסקירת ראיות שיטתיות ובמדיניות הטיפול הזהירה יותר של פינלנד, שוודיה ואנגליה.

“ברגע ש[ארגוני הרפואה הללו] יבינו שבמציאות הקונצנזוס הזה לא מתקיים אפילו בשלוש מהמדינות הליברליות בעולם, [תהיה להם] בעיה רצינית”, הוא אמר בראיון לכתב-העת GCN.

לדבריו, השאלה היא כיצד לגרום לארגונים הללו להכיר בפומבי במשמעות של שינוי הכיוון הזהיר באירופה.

לארגון Do No Harm היה דוכן משלו בוועידת האגודה האנדוקרינית בשיקגו. הוא היה חמוש בספרות, כולל ספרה של האנה בארנס “זמן לחשוב: הסיפור הפנימי של התמוטטות השירות המגדרי של טביסטוק לילדים”, והרופאים יכלו לגשת ולפתח שיחה.

התרשמותו של ד”ר קינגסברי הייתה שבתוך הפוליטיקה השבטית של אמריקה, חלק מהתומכים בגישת אשרור המגדר שהיו בוועידה מעולם לא נתקלו קודם לכן בביקורת חילונית ומתונה מבחינה פוליטית יחד עם הכרת הראיות והעלאת חששות מהותיים.

הוא אמר שזה פרודוקטיבי ומשהו ששווה לחזור עליו.

ד”ר פטריק האנטר, רופא ילדים וביו-אתיקאי מפלורידה, מדבר על האיכות הנמוכה של מחקרים מאשררי מגדר שפורסמו על ידי כתבי עת מובילים עם ביקורת עמיתים.

סכנה לטיפול יתר

ההנחיה של האגודה האנדוקרינית לשנת 2017 מצוטטת לעתים קרובות, מבלי לחשוף את העובדה שהאגודה מכירה בכך שההתערבויות ההורמונליות שהיא ממליצה עליהן מבוססות במידה רבה על ראיות המדורגות כאיכות “נמוכה” או “נמוכה מאוד”.

בתחקיר של כתב העת הבריטי לרפואה יישמו הכותבים את הסטנדרטים של רפואה מבוססת ראיות על הנחיית הטיפול המוצעת על ידי האגודה האנדוקרינית, ה-AAP והאיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנסג’נדרים (WPATH). כל שלושת המסמכים נמצאו לקויים.

במאמר פרשנות מאת ד”ר קמראן עבאסי, העורך הראשי של כתב העת, הוא ציין את השונות בפועל בין מדינות אירופה לארה”ב, שבה “ליותר ויותר צעירים מוצעת התערבות רפואית וכירורגית למעבר מגדרי, שלעיתים עוקפת כל תמיכה פסיכולוגית.”

הוא אמר כי “בדיקה מדוקדקת יותר” של ההנחיות של ארגוני הרפואה הבולטים בארה”ב “מגלה שעוצמת ההמלצות הקליניות אינה עולה בקנה אחד עם חוזק הראיות. הסיכון לטיפול יתר בדיספוריה מגדרית הוא אמיתי”.

מוקדם יותר החודש, חשפה העיתונאית נטשה רובינסון מהעיתון The Australian, כי הסתייגויות רציניות של אנדוקרינולוגים אוסטרלים לגבי רפואת מגדר לא הועברו לשר הבריאות הפדרלי דאז, גרג האנט, שב-2019 ביקש מ’המכללה המלכותית האוסטרלית לרופאים’ (RACP) סקירת טיפולים במרפאות מגדר בעקבות סיקור תקשורתי.

במכתב ציבורי שלהם משנת 2020, ציינו ה-RACP למר האנט, כי הם התייעצו עם האגודה האנדוקרינית של אוסטרליה (ESA), אך הם לא הודיעו ​​לשר על חששותיה של האגודה.

הוועדה לעניינים רפואיים של האגודה האנדוקרינית של אוסטרליה, הגישה את עמדתה ל-RACP במכתב סודי משנת 2019 והתנגדה לכל אישור של “הסטנדרטים לטיפול באוסטרליה” לשנת 2018 בנוגע לדיספוריה מגדרית שנוצרו על ידי בית החולים המלכותי לילדים במלבורן (RCH), שבו נמצאת מרפאת המגדר המשפיעה ביותר במדינה.

הנחיות טיפול אלו עזרו להפיץ ולעגן את גישת הטיפול מאשרר המגדר ברחבי הפדרציה של אוסטרליה.

ועדת האגודה האנדוקרינית של אוסטרליה כתבה: “זהו תחום מורכב, הראיות מוגבלות ומסמך בית החולים המלכותי לילדים במלבורן משקף במידה רבה את דעתם של המחברים”, מכיוון שכפי שהכותבים עצמם מצהירים,”הראיות שפורסמו [תוך מחסור באיכות גבוהה] בנוגע לנושא מונעות בחינה של רמה (ואיכות) הראיות לגבי המלצות אלו”.

עם זאת, במכתבם למר האנט, המכללה המלכותית האוסטרלית לרופאים שיבחה את הנחיות בית החולים המלכותי לילדים במלבורן, ואמרה:

“אנו מכירים בעבודה, המומחיות והייעוץ הרבים שהתקיימו בפיתוח ההנחיות הקליניות הללו. ה-RACP תומך בעקרונות העומדים בבסיס הקווים המנחים הללו, במיוחד הדגש על גישה רב-תחומית למתן טיפול ממוקד אדם, אשר מעמידה בראש סדר העדיפויות את האינטרסים, ההעדפות והמטרות של המטופל”.

המכללה המלכותית האוסטרלית לרופאים (RACP) לא תיארה את הטיפולים במרפאות מגדר ולא דנה בכל נזק אפשרי שעלול להיגרם מהם. במקום זאת, המכללה טענה כי החקירה הארצית שעליה לחצו אז בתקשורת חלק מאנשי מקצועות הבריאות “תפגע במטופלים פגיעים ובמשפחותיהם באמצעות תשומת לב מוגברת של התקשורת והציבור”. הם לא סיפקו ראיות לטענה זו.

התברר כי בעבר לחצו ה-RACP לגישה קלה יותר לאותם הטיפולים ההורמונליים אותם הם נדרשו לבחון.

העצה של ה-RACP לשנת 2020 לשר התקבלה בברכה על ידי מנכ”ל בית החולים המלכותי לילדים במלבורן, ג’ון סטנווי והיו”ר רוב נואלס, שאמרו כי היא “אימתה” את עבודתה של ד”ר מישל טלפר, מנהלת מרפאת המגדר של בית החולים והמחברת הראשית של הנחיות הטיפול לשנת 2018 .

במכתב החסוי של האגודה האנדוקרינית של אוסטרליה למכללה המלכותית האוסטרלית לרופאים, שהגיע לידי ה-The Australian, הוועדה לענייני רפואה של האגודה כללה הערות של סוקר חיצוני, שאמר:

“גישת בית החולים המלכותי לילדים במלבורן מתיימרת לקבוע סטנדרטים אוסטרליים, אך המסמך מייצג אך ורק את עמדותיה של קבוצה אחת ממוסד אחד.

“ישנם פערים בראיות, בהם מסמך בית החולים אינו מטפל בצורה מספקת. דוגמה אחת היא ההצהרה ש[תרופות לדיכוי הורמונים המשמשות שלא על פי ההתוויה המקורית] כדי לחסום את התקדמות ההתבגרות הן הפיכות.

“הראיות הקיימות בהקשר לילדים בנוגע להצהרה זו הן מוגבלות: סקירה אחת מצוטטת כמעקב ארוך טווח אחר ילדים שטופלו ב[תרופות לדיכוי הורמונים] להתבגרות מינית מוקדמת. בנוגע לזכרים, הסקירה מסכמת את ארבעת המחקרים הקטנים, השונים והבלתי חד משמעיים היחידים הזמינים, שניים מהם לא מתארים שום מעקב ארוך טווח ואף אחד מהם לא הראה שום עדות משמעותית ל”הפיכות מלאה”.

“התמיכה של בית החולים המלכותי לילדים במלבורן במודל המאשרר, היא למעשה קבלת רצונותיו של הילד כבלתי ניתנים לערעור והיא מרמזת שכל רתיעה של הורים לקבל את האבחנה של דיספוריה מגדרית והטיפול בה, היא התנגדות לא מושכלת שיש להתגבר עליה באמצעות ‘ייעוץ’ ממוקד מטרה. הטיעון של בית החולים לפיו אי-טיפול בדיספוריה מגדרית היא אינה פעולה ניטרלית, עושה שימוש מוגזם בסיכון לאובדנות במטרה לגרום לטיעון הלא מאוזן הזה להיראות הכרחי.

“מסמך בית החולים אינו מתייחס לבעיה הממשית של האבחנה בין מטופלים עם דיספוריה מגדרית אמיתית (הכוללת של אמונה בלתי מעורערת מגיל מוקדם שהאדם נולד וגדל במין הלא נכון) לבין מטופלים אחרים שהם ילדים או מתבגרים מבולבלים מגדרית הרואים עצמם כ’א- בינארים’, ‘מגדר-נזיל’, ‘א-מגדר’, ‘מגדר שלישי’ וכו’. מאפיינים כאלה עשויים לרמז על יכולת הבנה צעירה שעדיין לא בשלה, בנוגע למין ומגדר.

“דעה אחת היא שאין לטפל באחרונים באמצעות חוסמי גיל התבגרות או הורמונים חוצי מין לפחות עד הבגרות, ולאחר מכן רק על פי עצתו של פסיכיאטר ו/או פסיכולוג מנוסה כחלק מצוות רב תחומי ברפואה טרנסג’נדרית”.

ב-7 ביולי, האגודה האנדוקרינית של אוסטרליה צייצה בטוויטר שהיא “תומכת בטיפול מאשרר מגדר בהתאם לראיות העדכניות ביותר כפי שסוכמו” על פי תקני הטיפול של WPATH, ההנחיות של האגודה האנדוקרינית והצהרות החברה הרפואית.

הערה: כתב העת GCN ביקש תגובה מהאגודה האנדוקרינית, הקולג’ המלכותי האוסטרלי לרופאים, האגודה האנדוקרינית של אוסטרליה ובית החולים המלכותי לילדים במלבורן. כתב העת אינו חולק על כך שרופאים מאשררי מגדר באמת מאמינים שההתערבויות שלהם עוזרות לצעירים פגיעים.