מה הכוונה בקבלה

מאת דר’ טל קרויטורו

בעקבות פאנל שהשתתפתי בו בנושא דיספוריה מגדרית, התחדד לי פער בהבנה שחשוב לי להסדירו. הסוגיה על הפרק היא – למה הכוונה בקבלת האדם הטרנסג’נדר, ולמה הכוונה כשמדובר על כך ש’לא מקבלים אותו’, שכן אנשים שונים מכוונים למשמעויות שונות. לשם הדוגמה – אם משה מרגיש שהוא אשה בשם רותי, ההרגשה הסובייקטיבית שלו אכן יכולה להיות שהוא רותי, אך במציאות הביולוגית איש לא יכול לשנות מין. הוא יכול להיות לכל היותר גבר שישנה את שמו לרותי. הוא לא יוכל לקבל חזה נשי מתפקד, אלא חזה מלאכותי של סיליקון, בניגוד להבטחות הוא לא יוכל לקבל איבר מין נשי אלא פתח כירורגי, במיקום שונה מאיבר המין הנשי, ללא הפונקציונליות של איבר המין הנשי, עם כאבים עזים ו/או צורך במשככי כאבים בשל ביצוע הרחבות (הגוף מנסה לאחות את הפתח הכירורגי וצריך באמצעים מכנים לשמור על הפתח פתוח, מה שלמרבה הצער פעמים רבות עדין לא מסייע דיו, והמבנה המלאכותי קורס ומתקצר).

באופן דומה גם צעירה לא תוכל לעולם להפוך לגבר, אלא לכל היותר לאשה כרותת חזה, מסורסת כימית, ולא פעם עקרה (גם אם לא תכננה להיפטר מהרחם, לפעמים אין מנוס בשל תופעת הלוואי האפשרית של אטרופיה של הרחם כתוצאה מהטסטוסטרון). כלומר, על האדם להבין שהוא לא יוכל לשנות את מינו, אלא לבצע שינויים כירורגים והורמונלים שישנו חלקית את החזות, במחירים בריאותיים כבדים שעליו לשקלל עבור הסכמה מודעת (כגון צפי לקיצור תוחלת החיים, הגדלת הסיכונים להתקפי לב, סרטן, אוסטאפרוזיס, מחלות מטבוליות , איבוד שיניים בשל רמת דלקתיות גבוהה בגוף וכד’).

הבטחות השווא שניתנות בנוגע למה שמתאפשר ברמה הפיזיולוגית ומה מחיריהן מובילות לאובדנות ברגע שמתפכחים מהן. יש להחליט אם לבחור בפרוצדורות הקשות הללו או לא בעיניים פקוחות. הסתרת המציאות הזו מהציבור ומהסובלים מדיספוריה מגדרית תוך סיפורי רמייה על יכולת לשנות מין, היא לא “קבלה” ולא “הכלה” אלא הטעיה, השליה, הבטחות שווא שעוזרות בטווח הקצר, שמחירן גבוה מאד מאד בטווח הבינוני והארוך.

וכעת בנוגע ל”קבלה” ו”הכלה” במישור החברתי. אם משה שמרגיש רותי לא מכחיש את מינו הביולוגי, אין כאן בעיה, איש לא יכחיש שמשה הוא טרנסג’נדר. אנשים יכולים לקבל שמשה הוא גבר שמרגיש כמו אשה בשם רותי שכן זה איננו פרט שסותר את המציאות. הבעיה מתחילה כשמשה מצפה שיקבלו אותו בתור אשה בשם רותי. משה לעולם לא יוכל להיות אשה, אלא במובן שהוא יוכל להיות מנורה או נשר (כלומר לחלוטין לא, אלא אם משנים את ההגדרות. אשה זה תיאור מציאות ביולוגית, שמעולם לא הייתה למשה, ולעולם לא תהיה לו. גם אם ינכסו את המילה כדי לשמש משמעות שונה שכוללת גם גברים ולא רק נשים, אנשים עדין יודעים למה
הכוונה והם ידעו שמשה לא שייך לקטגוריה מהותית זו של אשה, יהיה שמה אשר יהיה).

למשה צריכה להיות חד משמעית ציפיה שלא יהיו אלימים כלפיו, חלילה, שכן זה בניגוד למוסר ולחוק. אבל מי שמטעה את משה לחשוב שעל הסביבה לקבל אותו כאשה בשם רותי, משלה את משה, ומחמיר את מצבו. גם מייצר אצלו ציפיות לא ריאליות – שאנשים זרים יכפיפו את המציאות שהם רואים במו עיניהם לרגשות ולתחושות של משה, וגם מנכר בין משה לבין סביבתו הקרובה והרחוקה – ממשיג חיבור למציאות של הסביבה, דהיינו קבלה של משה כמשה שמרגיש כרותי, ולא בתור אשה בשם רותי כצעד עוין מהסביבה.

הציפיה שזרים יכפיפו את המציאות, ואת מה שרואות עיניהם, לתחושות הפנימיות של משה, אין לה על מה להתבסס. אולי המעגל הקרוב יסכים להשקיע בהעמדת פנים כאילו משה שמרגיש רותי הוא בעצם אשה בשם רותי, אך אין מה לצפות זאת מזרים גמורים. לנכר את משה מהמציאות, להמשיג לו חיבור למציאות שקיים בקרב זרים כעוינות, ולהשלות אותו בנוגע ליכולת “לשנות מין” נקראת אצל אנשים מסוימים ‘הכלה וקבלה’. אך בפועל הן ההפך הגמור. אלו פעולות ששמות את משה על מסלול מסלים של סבל, וככל שיהיו מושקעים יותר זמן, מאמץ, כאב, איבוד אברים וכד’ – באשליות ומטרות שאינן בנות השגה, כך האובדנות שלו בהתנגשות עם

המציאות צפויה להיות גבוהה יותר. בריאות הנפש שלו לא יכולה להיתלות בהכחשת מציאות קולקטיבית, זה פשוט לא בר ביצוע. הכלה וקבלה זה בעיני בהקדם האפשרי לעזור לאדם להבחין בין רגשותיו לבין המציאות. הסביבה צריכה לקבל שככה הוא מרגיש, ושזה לא אמור לפגוע באף זכות אדם שיש לו מתוקף היותו אדם. יש אנשים שככה הם מרגישים. ומשה במקביל צריך לקבל שזכותו לרגשותיו, אך אין זכותו לכפות על זולתו להכפיף את המציאות לרגשותיו של משה.

קבלה והכלה זה בעיניי לדעת שגיוון מגדרי של בנים ‘נשיים’ ובנות ‘נשיות’ קיים משחר האנושות. החידוש שיש לבער הוא ההמשגה כאילו הגיוון המגדרי מצביע על ‘גוף לא נכון’ או ‘נפש כלואה’, אותה “מתקנים” באמצעות סירוס כימי, פיזי וכריתת אברים, וכן ההיבט לפיו מי שלא תומך בכך, או מי שנשאר מחובר למציאות, שהרי לא ניתן לשנות מין, הוא “אלים” “שונא” או “לא מקבל”.