מאת: נעמה עציץ
7 באפריל 2023
סוף סוף, ובאיחור אופנתי אחרי אירופה – מדינות נוספות בארה”ב שוקלות לאסור טיפולי מגדר לקטינים.
עד כה, לפחות 11 מדינות בארה”ב העבירו חוקים או מדיניות המגבילים טיפול “מאשרר מגדר” לקטינים: אלבמה, ארקנסו, אריזונה, פלורידה, ג’ורג’יה, איווה, קנטקי, מיסיסיפי, דרום דקוטה, טנסי ויוטה.
למרות זאת, החוקים באלבמה ובארקנסו מושעים באופן זמני בגלל האתגרים המשפטיים והחוק הנוכחי בג’ורג’יה מתיר לבני נוער טרנסים לקבל חוסמי גיל התבגרות.
לפחות 20 מדינות אחרות בארה”ב שוקלות או מציעות הצעות חוק שיגבילו טיפולי מגדר רפואיים בנוער טרנסי, זאת לאחר שמדינות אירופיות כמו אנגליה, שוודיה ופינלנד, כבר מגבילות את טיפולי המגדר לקטינים ומתנות הליכים בטיפול פסיכולוגי מקדים. רוב ההגבלות נוגעות לקטינים מתחת לגיל החוקי, שברוב ארצות הברית הוא 18. לפחות שלוש מהמדינות הללו מכוונות חוקים מגבילים לגילאי 21 ו-26.
במדינות אחרות בארה”ב, כמו אלסקה, אילינוי, מינסוטה וקליפורניה, נעשו צעדים חוקיים כדי לשמור על הגישה לטיפולי מגדר. באלסקה, לדוגמה, טיפול מאשרר מגדר מכוסה על ידי ביטוח רפואי מסובסד (מדיקאייד).
“עלינו להגן על ילדינו במיוחד מפני התרופות והניתוחים הרדיקליים ומשני החיים, כשהם בשלב כה פגיע בחייהם”, אלו מילותיה של מושלת אלבמה קיי אייבי, בעת שחתמה על הצעת חוק המגבילה טיפולי מגדר לקטינים.
בית הנבחרים של אלבמה אף אישר הצעת חוק שעל פיה אנשי מקצוע המספקים טיפולים רפואיים לקטינים, כגון טיפול הורמונלי, חוסמי גיל התבגרות וניתוחים לשינוי מין – עוברים על החוק הפדרלי.
טיפול רפואי מאשרר מגדר עשוי לגרום לשינויים בלתי הפיכים ולפגיעה במגוון תפקודי גוף ונפש, כמו פגיעה בצפיפות העצם, פגיעה קוגניטיבית, עלייה באובדנות ועקרות.
מעבר חברתי גם כן נמצא כמעודד שימור של דיספוריה מגדרית ופרקטיקות כמו ביינדינג (השטחת חזה) וטאקינג (תחיבת פין ואשכים) שלא כוללות התערבות רפואית, עשויות לגרום למגוון תסמינים שליליים כמו כאבי גב, קוצר נשימה, בעיות יציבה, כאבים בחזה וסחרחורות כשמדובר בביינדינג, וגירוד, פריחה, כאבי אשכים, כאבי פין, ודלקות עור בביצוע טאקינג.
בפלטפורמות כמו יוטיוב ו-רדיט ניתן למצוא סיפורים רבים של מתחרטים, כמו גם באתרים וערוצי תקשורת הנותנים להם במה. נכון לעכשיו קבוצת המתחרטים ב’רדיט’ מונה 46 אלף חברים ועדויות רבות עולות שם על בסיס קבוע. העדויות ההולכות ומצטברות כוללות פגיעות נפשיות ופיזיות במגוון של רמות ורבים מהמתחרטים משתפים את החרטה וההבנה שהמעבר המגדרי לא היה הפתרון לו הם באמת היו זקוקים, אלא טיפול שורשי בסיבות למצוקה.
נמצא שאצל רוב הילדים הדיספוריה המגדרית עוברת מעצמה אם לא מתערבים ושירותי הבריאות של בריטניה אף כינו זאת “שלב חולף” ואמרו שהרופאים לא צריכים לעודד את הילדים לשנות את השמות ואת כינויי הגוף שלהם.
למרות ההתקדמות בנושא, הצד המבקר – זה שלא שש להעביר ילדים הליכים שעלולים לפגוע בהם עד סוף חייהם – פעמים רבות עדיין מושתק ומבוזה. ישנם ניסיונות להשתקת הביקורות ואפילו למניעת מחקר בנושא, כל זאת כאשר אין הוכחות לבטיחות הטיפול או ראיות מוצקות בנוגע להצלחתו לטווח ארוך, וכאמור, בהחלט קיימות ראיות לסיכונים. מגוון אנשי מקצוע מעלים ביקורות המדברות על בעייתיות המחקרים שכביכול תומכים בטיפול המאשרר ועל מגוון ההיבטים המזיקים בטיפול שכזה, אך לרוב לא מקבלים מקום על במות המיינסטרים, שם ישנו צידוד ברור בגישת האשרור.
בחו”ל קיימים כבר ארגונים הכוללים הורים, אנשי מקצוע, אנשים מהקהילה הגאה ומתחרטי מעבר מגדרי – כולם פועלים למען חשיפת הפגיעה המתאפשרת בעקבות השפעה של אידיאולוגיית המגדר, הגנה על זכויות אדם ובייחוד הילדים והנוער.
בישראל לא קיים גוף רשמי הפועל למען נפגעי אידיאולוגיית המגדר. המאמצים הנעשים על ידי פעילים ובעיקר פעילות בתחום, מבוצעים באופן עצמאי וללא תמיכה רשמית או ארגונית כלשהי. רעיונות אידיאולוגיית המגדר צוברים כוח והשפעה גם בישראל ואידיאולוגיה זו מקבלת ביטוי הולך וגובר. לאחרונה התפרסם שיתוף מחריד של מתחרט מעבר מגדרי בישראל ותגובות רבות אופיינו באכזריות שלא כדוגמתה ובעיקר בבורות – ויש הטוענים שמדובר בשקר. עם זאת, אין מן הנמנע שגם בישראל האמת תלך ותיחשף, בתקווה שמספר הנפגעים יהיה מצומצם ככל הניתן.