מאת דר’ טל קרויטורו
סימנתי לחוד מהי (ע) – עובדה, (ד) – דעה, ו(נ) – מסתמך על דיווחים על ניסיון
1. (ע) רגש הוא לא עובדה, אי אפשר להיוולד ב’מין לא נכון’ כפי שאי אפשר להיוולד ב’גוף לא נכון’ כפי שאי אפשר להיוולד ל’מוצא הלא נכון’.
2. (ע) לא ניתן לשנות מין
3. (ע) מי שנולד במין זכר לעולם לא יוכל להיות אשה (הגדרה של אשה – נקבה בבני אדם. אם משחקים בהגדרות כל אחד יכול להיות בהתאם לסוג השינוי גם מחדד, קיפוד, קוריאני או תינוק)
4. (ע) אשה זו לא הרגשה, או רצון, או משאלה בראש של גבר, זה תיאור מציאות ביולוגית – נקבה בבני אדם, מין פלוס זן.
5. (ע) הוא בהחלט יכול לבחור להיות טרנסג’נדרית, רק גברים יכולים להיות טרנסג’נדריות. עם זאת לא צריך לכרות איברים כדי להיות טרנסג’נדרית, למעלה מ-90% מהטרנסג’נדריות שומרים על הפין.
6. (ע+ד) הוא צריך להיות מודע למשמעויות הפיזיולוגיות של לא ניתן לשנות מין – זה אומר שההורמונים הנשיים שהוא לוקח פוגעים בבריאות כי הגוף שלו הוא זכרי והוא יהיה בסיכון מוגבר לשבץ, מחלות מטבוליות, דיכאון, סרטן, קרישי דם, אוסטיאפרוזיס, בעיות לבביות וכד’. צריך לשקלל את הנזקים הפיזיים מול התועלת הרגשית (תחושת הנאה מכך שהגוף נראה יותר נשי) וגם לבדוק אם ניתן להשיג את התועלת הרגשית באמצעים אחרים שפחות פוגעים פיזית.
7. (ע) אי אפשר לעשות לו איבר מין נשי. הטכנולוגיה לא קיימת. מנתחים כורתים את הפין והאשכים ועושים פתח כירורגי שהגוף תופס כפצע, ולכן מנסה לאחות אותו. לשם כך צריך לשארית החיים לעשות תהליך כואב מאד של פעירה מכאנית של הפתח בניסיון לשמור פתוח ולפתוח את הרקמות שכל פעם נדבקות, מה שפעמים רבות עדין לא צולח. יש לזה סיבוכים רבים ולא פעם צורך בניתוחי תיקון. במספר בדיקות הרוב מדווחים שזה פוגע ביכולתם לקיים יחסים (האזור נע בין חוסר תחושה לתחושת כאב) וכן רבים מדווחים שזה הוביל לבעיות בשתן, עד כדי חוסר שליטה.
8. (נ) מנסיון של מתחרטים, התייעצות עם טרנסיות לפני הכריתה הובילה לעוד ועוד שעות בבית קפה עם סיפורי אלף לילה ולילה על ‘אורגזמות נשיות’, תענוגות, וכו’, אחרי הכריתה ובעקבות עימות שבו מנסים לברר מה הקשר בין מה שסיפרו לבין המצב בפועל, כל אלו שספרו את הסיפורים הודו ששיקרו ושישנה חרטה, כולל כאלו שאמרו ש”כולן מתחרטות”. מהתרשמות בקרב מתחרטים, החרטה רלוונטית בעיקר לאלו שנמשכים לגברים. המעטים שלא הביעו חרטה היו בעיקר אוטוגניפילים (גברים שמתגרים מהמחשבה על עצמם כנשים) הטרוסקסואלים שטוענים שהם לסביות.
9. (נ) התפיסה שאם רק אהיה כרות איבר מין אהיה אטרקטיבי לגברים סטרייטים וסוף סוף תהיה לי זוגיות, אין לה על מה להתבסס על סמך דיווחי טרנסיות ומתחרטים. בפועל הניתוחים מצמצמים מאד את מאגר בני הזוג הפוטנציאלים.
10. (ע+ד) אין כל רע בלהיות גבר נשי ואין כל רע בלחפש בן זוג גברי. גם גברים נשיים וגם גברים גבריים קיימים משחר האנושות. מה שחדש זה תפיסה רעילה והומופובית כאילו גברים נשיים הם פתולוגיה של “נולדו בגוף לא נכון” אותו צריך “לתקן” באמצעות סירוס כימי וכריתת איברים.
11. (ד) ההמלצה שלי היא לפנות לטיפול שיעשה סדר בראש בנוגע לקושי של קבלת נשיות בקרב גברים, ושגם גייז יכולים להיות גבריים ולכן בן הזוג לא צריך להיות “סטרייט” כדי להיות גברי.
12. (ד) הקושי בקבלת נשיות בקרב גברים/הקושי בקבלת עצמי וגופי הוא פעמים רבות לא החוליה הראשונה בשרשרת, אלא בפני עצמו תולדה של חוויות חיים קודמות. לכן פעמים רבות יש צורך בטיפול להתייחס לכל המכלול והרקע של אותו אדם כדי לאפשר את התנאים שיאפשרו לעשות “סדר בראש”.
13. (ע+ד) בחירת מטפל לא מאשרר- כלומר שאכן יאפשר לטפל, ולא יגיד שאם אתה סבור שאתה אישה סימן שאתה אישה, היא קריטית. למרבה הצער כיום בישראל מטפלים רבים יתעדפו את הרגשת הנאורות והמיוחדות שהם יתבשמו בה כתוצאה מלאשרר אותך, על פני טובת המטופל בטווח הבינוני והארוך. יש לזכור שהתהליכים של סירוס כימי וכריתת איברים נמצאו קשורים מחקרית הן לקיצור משמעותי בתוחלת החיים מסיבות בריאותיות, והן לקפיצה באובדנות מספר שנים לאחריהם. כלומר הן פיזית והן נפשית יש לשים עליהם סימן שאלה גדול מאד.
14. (ד) קבלת נשיות בקרב גברים תאפשר לו לבחור מקום שנעים לו על רצף הנשיות – בין כגבר נשי או כטרנסג’נדרית, בלי לפגוע בגוף הפיזי. הוא יוכל לחפש בן זוג באופן ריאלי, ולפנות זמן, אנרגיה, רגש, מאמץ וכו’ לעוד היבטים בחיים במקום להיות תקוע שנים בלופ מייאש, מבלבל וחסר תוחלת של איך אפשר למצוא בן זוג סטרייט ולהיות אשה, כשבפועל מדובר בגבר שמעוניין בבן זוג גבר.